אושר הוא המכנה המשותף הגדול ביותר של כל בני האדם. כולנו רוצים להיות מאושרים. בעשורים האחרונים, ענף הפסיכולוגיה החיוביות חוקר את נושא האושר והרווחה הנפשית של בני האדם. הפסיכולוגיה החיובית, היא למעשה ענף מחקר בפסיכולוגיה וזה אומר שבדקו מחקרית את התוצאות של הפעולות האקטיביות של קבוצות אנשים על מנת לבדוק ולבחון איך וכיצד אפשר להעלות את רמות האושר והרווחה הנפשית של בני האדם.
בפשט, אושר מוגדר כתחושה של שמחה, סיפוק או רווחה נפשית.
ד"ר סליגמן, מאבות הפסיכולוגיה החיובית, היה הראשון שעסק ברווחה הנפשית ומדעי האושר הוא האמין כי בני האדם הם אנשים יצירתיים וערכיים ושהדרך אל האושר למעשה נסללת מחיפוש אחר משמעות בחיים. הוא טען כי איתור וחיזוק התכונות החיוביות של בני האדם וחוזקות החותם שלהם, הם שמסייעים להעלאת רמות האושר והרווחה. הם שמאפשרים לאנשים לצאת ממשברים ולחיות חיים מאושרים.
ד"ר טל בן שחר, מומחה בעל שם עולמי בנושא של פסיכולוגיה חיובית ואושר, מגדיר את האושר כ"הנאה ומשמעות". הוא טוען שהאושר טמון בפעולות מהנות, שיש בהן גם משמעות עבורנו. כלומר, האושר הוא לא יעד או מטרה, אלא תוצאה. תוצאה של פעולות קטנות ואקטיביות שאנחנו עושים ביומיום. בתוך זה, כמובן שקיים ערך לגישה של היחיד לאותן הפעולות. לאופן שבו הוא או היא חווים אירועים, יש השפעה מכרעת על רמות האושר.
צריך לזכור שלא הכל תלוי בנו ונמצא בשליטתנו. יחד עם זאת, כדאי לאמץ את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית שמקדשת את התוצאות של הפעולות של בני האדם ולא את המשאבים שיש להם. במילים פשוטות, עובדים עם מה שיש. ויש!
אז מה הוא הסוד לחיים מאושרים?
אחד המחקרים החשובים ביותר בנושא "האושר" נעשה באוניברסיטת הווארד. הוא החל בשנת 1938, נמשך כ- 75 שנים והתחלפו בו ארבעה דורות של חוקרים. 724 נבדקים נכנסו למחקר והם למעשה בחנו את שאלת השאלות – מהו גורם האושר המרכזי לבני האדם? האחרון שקיבל לידיו את המחקר וגם פרסם את תוצאותיו בשנת 2015, היה פרופ' רוברט וולדינגר והסוד הגדול לחיים מאושרים הוא: מערכות יחסים. וולדיגר מסביר כיצד מערכות היחסים שלנו הן המפתח לאושר ובריאות. לא ממון, פרסום וגם לא ג'וב החלומות. מערכות היחסים שאנו מנהלים, הם המפתח.
בעידן שבו אנחנו חיים הכל מהיר, נגיש ומוכן. מה שבאמת היינו רוצים זה תיקון מהיר, קיצור דרך. אנחנו רצים מדבר לדבר, טובעים בתוך ים של מטלות וגירויים ובאופן טבעי זה משפיע על מערכות היחסים שלנו שאט אט נדחקות לשוליים.
מערכות יחסים הם לא מנת טייק אווי במסעדה, זה יותר בכוון של כוכב מישלן. צריך להשקיע, לשים לב לפרטים. להתייחס במלוא תשומת הלב, העדינות וההקשבה. במחקר מספר פרופ' וולדינגר, עד כמה הקשרים הבינאישיים חיוניים לבני האדם. אנשים שהיו בקשרים טובים יותר עם המשפחה, החברים והקהילה, הרגישו מאושרים יותר, חיו יותר שנים ומצבם הבריאותי היה טוב יותר משל אלו שחיו חיי חברה דלים.
וגם כאן, מציג המחקר כי לא מדובר בכמות, אלא לגמרי באיכות. ועוד נתון מדהים שעלה מהמחקר הוא שקשרי חברות איכותיים, מגנים גם על תפקוד המוח. אין הכוונה לקשר שקט נטול ויכוחים, אלא המודעות לכך שיש לנו רשת של תמיכה ובטחון- היא זו שעוזרת למוח לתפקד טוב יותר.
אז איך יוצרים מערכות יחסים בריאות וטובות?
הבסיס לכל מערכות היחסים, הוא לגמרי מערכת היחסים עם עצמנו. ברגע שלנו טוב, זה משליך על שאר מערכות היחסים שלנו. אין ניסים, גם לא קסמים. שום דבר לא מובן מאליו וזה דורש עבודה, מאמץ והשקעה. ובמיוחד את מתנת ההקשבה. אם אפשר לסכם בכמה פעולות פשוטות את הדרך אל מערכות יחסים מיטיבות, לגמרי הייתי מכניסה לרשימה- חיבוק, מילים טובות ופירגון. קשר שהוא לא רק טלפוני, מפגשים חיים, כאלה עם שיחה טובה, תמיכה בשעת צרה ואהבה ללא תנאי.
