כצפוי, על רקע האינפלציה המשתוללת ברחבי העולם, ואחרי ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות – גם אלינו הגיעה העלאת הריבית. שנתיים עברו מאז שבנק ישראל הוריד את הריבית לשפל הנמוך ביותר עד כה, וכעת המגמה התהפכה. האינפלציה הרימה ראש, ועליות המחירים ניכרות כמעט בכל מקום. רגע אחרי שיסתיימו מבצעי הפסח למיניהם, נרגיש את זה ביתר שאת. הקמעונאים מבטיחים שזה יקרה, והפעם גם ה"איומים" של שר האוצר כלפי רשתות השיווק והיצרנים לא יעזרו.
אחת הדרכים המרכזיות להילחם באינפלציה היא העלאת ריבית. ריבית גבוהה יותר מייקרת את ההלוואות ומעלה את מחיר הכסף. כשקשה יותר לרכוש מוצרים ושירותים הביקוש להם יורד, וכתוצאה מכך גם המחירים יורדים.
להעלאת הריבית יש השלכות רבות על המשק כולו ועל הכיס של כל אחד מאיתנו באופן אישי. אולי ההשפעה הכבדה ביותר היא על הלוואת המשכנתא. העלאת הריבית במשק משפיעה באופן ישיר על ריבית המשכנתא הניטלת במסלול הפריים (הלוואה לא צמודה בריבית משתנה), ומביאה לכך שהלווים ישלמו יותר. ריבית הפריים היא למעשה הריבית המשמשת את הבנקים לתמחור הלוואות ופיקדונות, והיא מחושבת על פי הריבית במשק בתוספת 1.5%. כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%, מה שאומר שריבית הפריים היא 1.6%. בנק ישראל מעלה כעת את הריבית ב־0.25%, לשיעור של 0.35%, וכך ריבית הפריים תעמוד על 1.85%.
התוצאה הישירה של המהלך הזה היא התייקרות ההלוואות שמשקי הבית כבר נטלו, וכן התייקרות הלוואות חדשות שיילקחו מעתה. כך למשל, מי שלקח משכנתא בסך מיליון שקל, מתוכם 400 אלף שקל במסלול הפריים ל־20 שנה ו־600 אלף שקל בריבית קבועה, יצטרך לשלם עוד 46 שקלים בחודש בהחזר החודשי – והוא יעלה מסכום של 5,392 שקל, לסכום של 5,438 שקל בחודש.
אבל זו כנראה רק ההתחלה. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון העריך במסיבת עיתונאים השבוע שבנק ישראל לא יסתפק בהעלאה אחת, ובעוד שנה תעמוד הריבית על 1.5%. זה אומר שריבית הפריים תזנק ל־3.1%. אם ניקח את אותה הלוואה שהובאה כאן לדוגמה, המשמעות היא קפיצה של לא פחות מ־286 שקל בהחזר החודשי, לסכום של 5,678 שקל, מה שיכול להביא לתוספת של עשרות אלפי שקלים בהחזר המשכנתא.
זו אינה הבעיה היחידה של נוטלי המשכנתאות. בינתיים כאמור האינפלציה מרימה ראש, ובמציאות הזו החלו לעלות מסלולי המשכנתא צמודי המדד. אינפלציה ועליית ריבית במשק הן שני גורמים עוינים מאוד להלוואת בכלל ולמשכנתא בפרט, ועד שהריבית תמתן את האינפלציה, הלווים חוטפים משני הכיוונים. לכך יש להוסיף עליית ריבית שנרשמת בתקופה האחרונה גם במסלולים אחרים.
ריבית גבוהה מעלה את מחיר הכסף. כשקשה לרכוש שירותים הביקוש להם יורד, וכתוצאה מכך גם המחירים יורדים
על פי נתוני בנק ישראל, יתרת ההלוואות לדיור במסלול הפריים עמדה בחודש פברואר על 190 מיליארד שקל, ואילו ההלוואות לדיור צמודות מדד הסתכמו בכ־160 מיליארד שקל. דווקא על רקע החששות הללו ניכרת עלייה משמעותית בהיקף ההלוואות שנלקחו במסלול הריבית הקבועה הלא צמודה – זו שאינה מושפעת מהריבית במשק ולא מהאינפלציה (אם כי מראש הריבית שם יקרה יותר). סך ההלוואות במסלול הזה זינק ב־65% תוך שלוש שנים לסכום של יותר מ־120 מיליארד שקל, לעומת גידול של 10־40 אחוזים במסלולים האחרים, והוא צפוי לגדול עוד.
המצב בהחלט לא מאיר פנים ללווים, שעד לאחרונה נהנו מריביות שפל אטרקטיביות. מעניין יהיה לעקוב ולראות אם המהלך הזה יגרום לירידה בביקוש למשכנתאות (ובכך גם ירידה בביקוש לדירות), שבינתיים שוברים שיאים.
השינוי כלפי מעלה בריבית הפריים איננו מסתכם רק בהשפעה על המשכנתא. למעשה, כל סוגי ההלוואות שנלקחו במסלול לא צמוד בריבית משתנה יתייקרו, ואלה הן רוב ההלוואות הצרכניות (שאינן לדיור) – בין אם מדובר באוברדראפט, בהלוואה מהבנק, מחברת כרטיסי האשראי או מחברת מימון חוץ־בנקאית אחרת.
נכון לסוף שנת 2021, יתרת החוב של ההלוואות הללו הסתכמה ב־212 מיליארד שקל. יחד עם מסלול הפריים בהלוואות המשכנתא, להעלאת הריבית יש השפעה ישירה ומיידית על הלוואות שנלקחו על ידי משקי הבית בסכום של כ־400 מיליארד שקל.
המציאות הזו עלולה לגרום לפגיעה נוספת בציבור, שכן עסקים רבים שנטלו הלוואות וכעת עלויות המימון שלהם התייקרו, יגלגלו את התוספת הזו על הלקוחות. כך שהציבור ישלם לא רק את התייקרות ההלוואות שלו, אלא גם של גורמים נוספים במשק.
נדנדה בשווקים
שינוי הריבית במשק צפוי להשפיע גם על שוק ההון והחסכונות שלנו. מתחילת 2022 סובל שוק ההון מטלטלות עזות. אחרי התשואות המרשימות שראינו בשנה שחלפה, השנה הנוכחית לא מבשרת טובות למשקיעים.
ככלל, העלאת ריבית אינה טובה לשוק המניות. כשהריבית במשק עולה, גם הריבית על הפיקדונות הלא צמודים, כגון הפק"מים למיניהם – עולה אף היא. כך נוצרת סוג של אלטרנטיבה שגורמת כביכול למשקיעים לצאת מההשקעות במניות ולהעדיף ריבית מובטחת בפיקדונות. סדרת העלאות הריבית בארה"ב, בתוספת צמצום התמיכה של הבנק המרכזי שם בשווקים, הביאו בשבועות האחרונים לירידה חדה בחלק מהמניות בחו"ל. החשש הוא שזה יקרה גם אצלנו.
אלא שהתהליך הזה נכון בתיאוריה, אך לא תמיד מתרחש בפועל. לשוקי המניות יש התנהגות שלא תמיד ניתן להסביר, בטח לא לנבא. גם אחרי העלאת ריבית, הפיקדונות בבנקים לא ממש אטרקטיביים. מבחינת רבים מהמשקיעים, הפוטנציאל להשיא תשואה בשוקי ההון קורץ על אף הסיכון.
בינתיים גם החסכונות שלנו, שמושקעים עמוק בשוק ההון, נמצאים ב"כוננות ספיגה" של ירידות. אך כמו בכל טלטלה שחווינו כאן בעשורים האחרונים, ככל שמדובר בחיסכון לטווח ארוך – יהיו עוד הזדמנויות לעליות.
