ערב ליל הסדר היום, ליל זיכרון על מאבק חירות בעבר ומאבקי חירות בהווה. האר"י הקדוש אומר שגלות מצרים היא גלות הדעת. המצרים סיפרו לכולם שפרעה הוא אֵל וכולם חייבים לציית לו ולהשתחוות לפניו, וכדי לשכנע בכך את כולם, בנו לו מקדשי פאר ופירמידות. המצרים וגם בני ישראל שחיו בתוכם האמינו להם ועבדו אותו מאות שנים.
רק בעקבות דברי משה, אחרי התגלות ה' אליו ליד הסנה הבוער, התחילו בני ישראל לחשוב באופן חופשי. הם הבינו שהמצרים האכילו אותם בשקרים, ואמרו לעצמם: "למה נחיה במסכנות ונעבוד בפרך בשביל מישהו שהוא אדם כמותנו?". כך התחיל עידן החירות ונפתחה האפשרות לצאת ממצרים. זאת גאולת הדעת שמביאה את הגאולה המעשית.
עריצים קיימים בכל דור, וגם מורדים אמיצים. לפני חמש שנים נחקק בקנדה חוק הקובע כי גבר שמחליט שהוא אישה – חובה לפנות אליו כמו אל אישה, ולהפך. מי שלא עושה כן מואשם בפשע שנאה. הפרופסור לפסיכולוגיה ג'ורדן פיטרסון מחה נגד הטרלול הזה, והתעקש על המובן מכול – מי שנולד גבר הוא גבר ומי שנולדה אישה היא אישה. אך אז דאגו העריצים שהפרופסור הנכבד ישלם מחיר כבד על עצמאותו. הם לחצו על האוניברסיטה שהוא לימד בה, וההנהלה נכנעה ופיטרה אותו ממשרתו הקבועה. ערך חופש הביטוי והחופש האקדמי התבטל מול הערך העליון כביכול שניסחו ואימצו העריצים הללו.
אבל פיטרסון לא חזר בו. דבקותו בעמדתו ההגיונית כל כך ריכזה סביבו אנשים ישרים שהבינו כי הוא נושא את דגל החירות. מפרופסור אלמוני הוא הפך לידוען וספריו נמכרו במיליוני עותקים. עמדתו זכתה לבולטות, אבל עדיין לא בלמה את אופנת המחשבה שמתפשטת ממדינה למדינה, ושנותנת לבני האדם אפשרות לשנות כביכול בהבל פיהם את עובדות הטבע. כנראה לא היו די אנשים שיהיו מוכנים לעמוד מול העריצות שלהם ולשלם מחיר על האמת, והעריצים הללו קיבלו כוח להכניע עוד ועוד מקומות ללכת בדרך הזו.
את הטיפשות שהחלה להשתלט ניצל השחיין לְיָה תוֹמָס שרצה לזכות באליפות שחייה במכללה בפנסילבניה. אחרי שהפסיד שלוש שנים בתחרויות של גברים, הוא החליט שהוא אישה והתחרה בתחרויות של נשים. תוֹמָס ניצח בקלילות וזכה בכל תחרויות השחייה. כך התנפחה הפארסה והגחיכה את עצמה, אך בינתיים ללא הועיל. השחייניות הצעירות, שהפסידו לגבר שהחליט שהוא אישה, חששו להיות מנודות ומושעות, ועל כן החשו. גם הנהלת המכללה נכנעה ללא קרב. המנהלים לא היו אמיצים דיים להתייצב מול ארגוני זכויות האדם והלהט"בים שתמכו בלְיָה תוֹמָס.
הכניעה נתנה כוח לטרלול הלהט"בי והוא צבר כוח והמשיך להתפשט בעולם. לאחרונה הוא הגיע לבריטניה ושם מנסה לעצור אותו ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, ולא נותן לגברים להתמודד בתחרויות ספורט של נשים אפילו אם הם אומרים שהם נשים. ישראל עדיין מחכה לאמיצים. באחד מבתי הכלא בישראל החליט אסיר שנאשם באונס שהוא "אישה בגוף של גבר" וביקש לכלוא אותו באגף הנשים. הסוהרים נכנעו ושיכנו אותו באגף הנשים למרות הסכנה הגדולה שהוא יפגע מינית באחת הנשים. הם פחדו שיפטרו אותם כפי שפיטרו את פרופ' פיטרסון.
אתם חושבים שזה הסוף? ממש לא. אם נשב בשקט, ארגוני זכויות האדם והלהט"בים יכריחו את כולנו בחוק, גם פה בארץ, לקרוא לגבר אישה ולאישה גבר, ולהגיע למצבים הזויים מעין אלו. זה לא יהיה הסוף, אם לא נעמוד בפרץ נמצא את עצמנו הולכים מדחי אל דחי בלי יכולת להרים ראש.
בכל דור ודור אדם צריך להחליט אם הוא הולך אחרי משה או נכנע לעריצים המשתמשים בכוח. בכל דור ודור אדם צריך להחליט אם הוא עבד או בן חורין. נאזור אומץ, נרים את הראש, נרים את הדגל וננצח. השנה הכא עבדי, לשנה הבאה בני חורין.
