מפקד חטיבת שומרון אל"ם רועי צוויג הצליח לעורר שבוע שעבר את חמתם של אנשי השמאל הקיצוני, אחרי שהתפרסם הסרטון שבו קרא ברשת הקשר לחייליו פקודת מבצע עם מעט שאר רוח.
"תחנת לוחמני, כאן קודקוד", פנה צוויג ללוחמיו. "היום אנו יוצאים למבצע תיקון ההרס של מתחם קברו של יוסף. במקום הזה הובטחה הארץ לאברהם אבינו, כנאמר 'לזרעך אתן את הארץ הזאת', ואנו פועלים היום ביד רמה, כאבותינו שעל יציאתם ממצרים בפסח שנחגג עוד שלשה ימים אומר הכתוב 'בעצם היום הזה'. לא כגנבים בלילה, אלא כבני מלכים. וכך אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל. תחנות לוחמני – תחילת תנועה אל העיר שכם".
פקודות קרב כמו זו של אל"מ צוויג, שמנסות לחבר את חיילינו להיסטוריה היהודית, הן נדירות, אפשר אפילו לומר נדירות מדי. וכמו במקרה של דף המפקד שהפיץ מח"ט גבעתי דאז וכיום מפקד עוצבת האש תא"ל עופר וינטר במהלך מבצע צוק איתן, ב־2014 (הוא העז לכתוב על "הלחימה באויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף, מנאץ ומגדף אלוקי מערכות ישראל"), גם הפעם המתקפות משמאל לא איחרו לבוא.
יריב אופנהיימר משלום עכשיו אמר שצוויג "מתנהג כמו נער גבעות". בעיתון הארץ קבעו שמח"ט שומרון סיכן חיי אדם. זהבה גלאון לא באה על סיפוקה עד שהשוותה את דבריו לרטוריקה של חיזבאללה. לא פחות. אל כל אלו הצטרפו ארגוני השמאל הקיצוני שלום עכשיו, בצלם ושוברים שתיקה, שקראו לרמטכ"ל להדיח מיד את המח"ט.
לא נראה שצוויג יודח, אבל למרבה הצער בהחלט ייתכן שדבריו החשובים עוד יהיו לו לרועץ. קידומו של וינטר נפגע בתקופת כהונתו של גדי איזנקוט כרמטכ"ל, בין השאר בגלל המתקפות נגדו. הוא חזר למסלול הקידום רק כשאביב כוכבי קיבל לידיו את המושכות, אם כי עד היום לא הועלה לדרגת אלוף, שהוא בהחלט ראוי לה. אולם גם אם הקריירה הצבאית של צוויג לא תיפגע, עצם הסערה שעוררו דבריו מדאיגה.
אופנהיימר, גלאון ושות' מייצגים מיעוט קטן אפילו בתוך מחנה השמאל, אבל למיעוט הזה יש השפעה לא מבוטלת. לא רבים בשמאל יסכימו שהרטוריקה של צוויג מזכירה את חיזבאללה, אבל הטענות כלפיו בהחלט הספיקו כדי להפוך את הדברים שלו ל"שנויים במחלוקת" בקרב הקבוצה הזו. וזו בעיה חמורה.
כבוד הארץ, כבוד העם והתנ"ך כמקור זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארצו הם הקונצנזוס שמדינת ישראל נוסדה עליו. אם הדברים הללו ייתפסו בקרב הזרם המרכזי בישראל כשנויים במחלוקת, ספק אם נוכל לשרוד כאן.
עם שאין לו כבוד עצמי, עם שלא דואג לכבוד ארצו, ובוודאי עם שלא מאמין בזכותו ההיסטורית בת אלפי השנים על הארץ הזו, לא רק יוותר על חלקים ניכרים ממנה בקלות, אלא גם יתקשה למצוא בתוכו את ההצדקה העצמית להמשך המלחמה על קיומו כאן.
צוויג אינו חובש כיפה, וגם לא בוגר המכינה הקדם־צבאית בעלי או מי מחברותיה הדתיות. כחיפאי הוא למד בבית הספר הריאלי ומשם המשיך לפנימייה הצבאית לפיקוד. הדברים שקרא בפקודתו הם ערכי היסוד המשותפים לכלל החברה הציונית במדינת ישראל. אלה המילים שטובי בנינו ובנותינו הקריבו עליהן את חייהם. זו הלשון שבכירי המפקדים של צה"ל השתמשו בה במערכות ישראל.
פקודות כמו זו של צוויג אינן צריכות לעורר סערה, ואף עליהן להילמד בבתי הספר לקצונה ופיקוד של צה"ל כטקסטים מעוררי השראה – דוגמאות חיוביות לקצין בצבא ישראל המוביל את חייליו.
הגיבוי שצוויג קיבל מחברי כנסת ומארגוני ימין אינו מספיק. תמיכתם של הרמטכ"ל כוכבי, שר הביטחון בני גנץ וראש הממשלה נפתלי בנט צריכה להישמע באופן נחרץ. אפילו ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד יכול להצטרף לדברים: לומר בקול חד וברור שלא זו בלבד שפקודת הקרב הזו אינה שנויה במחלוקת, אלא שטוב וחשוב שקצין בצה"ל יצטט את התנ"ך; שמדינת ישראל חיה ומתקיימת על האמונה בעם היהודי ובזכותו בארץ ישראל; שהמיעוט הפוסט־ציוני לא יצליח למוטט את עולם הערכים שהמפעל הציוני מיוסד עליו.
