תחת עלילת הדם הקבועה של "אל אקצא בסכנה", הקונה לה קהל רב ברחוב הערבי ברחבי מדינת ישראל, יש להיערך לסבב פרעות נוסף ביהודים. בדיוק כמו במאי 2021, שוב הר הבית והעלילות כי היהודים מבקשים לפגוע בו, מהווה טריגר למהומות אלימות ברחבי הבירה, ליידוי אבנים לניסיון רצח יהודים ברחובותיה ולפיגועי השראה שעורכים צעירים ברחבי המדינה. האחרון שבהם אירע בערב ליל הסדר כאשר תושבת חיפה בת 15 ניסתה לרצוח יהודי כנקמה על הפגיעה במקום הקדוש למוסלמים.
כמו בשנה שעברה נערכו הפלסטינים במסגד עם סלעים וזיקוקים לקבל את פני השוטרים. בנוסף לכך בעולם הערבי ניצבו מוכנים עם תגובות גינוי כתובות מראש נגד היהודים שמבקשים לפגוע באל אקצא ולהקריב בו את קורבן הפסח. ושוב בערים המעורבות צריכים להיערך לכוננות ספיגה בשלב הראשון ולאחר מכן בכל עיר אחרת בישראל. קדימון לכך ראינו אמש בכפר כנא, נצרת ואום אל פחם בהן יצאו ערביי המקום להפגנות אלימות כהזדהות עם המאבק סביב הנרטיב של יהודים הפוגעים באל אקצא.
כמובן שהנרטיב הזה, שמצפה להכרה ולהבנה ולהסתת האשמה מהתוקף לקורבן, הוא שקרי לחלוטין. מדינת ישראל העבירה באינספור מסרים ותחנונים, עד כדי התרפסות מוחלטת, בפני כל העולם הערבי כי אין כל כוונה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. כך שאין בכוונתה לאפשר ליהודים לבצע בו פולחן או תפילות, אבל נרטיב כמו זה שאוחזים בו הערבים והפלסטינים קשה להפריך גם עם עובדות מוצקות.
ההכנות להפרות הסדר בירושלים היו ברורות ושקופות. במשטרה כמו במערכת המשפט והממשלה ביקשו להכיל את האירועים והראו שוב יד רכה נגד מאות הפורעים שנעצרו כאשר ניסו לרצוח ולפגוע בשוטרים. העצורים שוחררו מייד בדלתות מסתובבות של מערכת המשפט הישראלית שמכילה פרעות, כל עוד הן מהצד המדוכא לכאורה.
הפחד המצמית בממשלה מפרישה של חברי מפלגת האחים המוסלמים, שמבהירים שוב ושוב כי הם בצד של חמאס ומתחזקים את הנרטיב לפיו היהודים מבקשים לפגוע באל קודס, מונע תגובה עוצמתית יותר וחסרת פשרות. שוב התקווה כי ההכלה וההתרפסות בפני אלו שרואים עצמם כבעלי הבית עלולה להביא להתדרדרות ברחבי המדינה.
בחג החירות היהודי מוצאים עצמם יהודי ישראל מותקפים ומדממים תחת מטר אבנים בדרכם לשריד המקדש ומדינת ישראל נאלמת דום. בסקר מקיף, שיתפרסם בישראל היום בערב החג השני במוסף מיוחד לסיכום שנה לפרעות מאי, עולה כי ניסיונות הרשויות לטאטא ולכסות את גיצי האש שפרצו מחבית הנפט שבערים המעורבות לא עבדו. רוב הציבור הישראלי, 85 אחוז מהנשאלים, סבור שגל המהומות הבא, אם יפרוץ, צפוי להיות באותה מידת אלימות כמו הסבב הקודם – או יותר.
מה שהתחיל אשתקד בתסיסה בירושלים במהלך חודש הרמדאן, התפשט עד מהרה למוקדי פרעות נוספים ברחבי הארץ. במשך כשבוע, במאי 2021, אבדה השליטה על רחובות ועל שכונות בערים המעורבות דוגמת לוד, רמלה ועכו, ואלימות השתוללה גם בכבישי הנגב והגליל. שלושה אזרחים יהודים נרצחו, כמעט 200 נפצעו. בתי כנסת הוצתו, ואינספור בתי עסק, מבני ציבור ובתי מגורים ניזוקו. על אף שבמערכת המשפט באופן סדרתי השופטים שחררו את הפורעים ממעצרם והקלו מאוד עם עונשם, נראה כי משקעי האלימות החריפו את השסע בין יהודים לערבים בישראל. לאחר שמשטרת ישראל כשלה בהגנה על היהודים, במערכת המשפט לא מתאמצים כלל להביא להרתעה שתסייע במניעת פרעות חוזרות.
על פי פרקליטות המדינה, רק למעלה מ-180 נאשמים מבין הרבבות שיצאו לרחובות הובאו למשפט בגין מעל ל-60 אירועים של מעשי טרור, ביניהם פגיעה בתשתיות, הצתת רכוש אזרחי, לינצ'ים ואירועי ירי לעבר אזרחים ועובדים בגופי האכיפה והביטחון. שנה מאירועי מאי ובפרקליטות עוד לא גיבשו סיכום ולקחים מעבודתם. במענה לפניה של ח"כ קטי שטרית (הליכוד) מלפני כשנה, שזכתה למענה רק עכשיו, הודה עו"ד אלון אלטמן, מ"מ המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, כי "בימים אלו אנו שוקדים על אודות סיכום האירועים והפעילות במהלכם, וזאת על מנת להפיק לקחים וללמוד מהם".
