זו לא הפעם הראשונה שדיון בכנסת מלהיט את הרוחות ומעורר סערה. על אף שלכאורה מדובר בהליך טכני בלבד, 12 השעות הארוכות אתמול (שני) על הכרזתו של עמיחי שיקלי כפורש מימינה הוציאו מהנוכחים אמוציות ורגשות עמוקים.
משני צידי המתרס נאבקו בדיון מי שעד לפני רגע היו שותפים למפלגה, ישבו לילות ארוכים על קפה שחור ועוגיות עבשות במסדרונות המשרד ששכרה המפלגה ברמת גן, דנו שעות על מסרים פוליטיים ודרכים להשגת מצביעים. בדרך החליפו בדיחות, הוזמנו לאירועים משפחתיים ובעיקר היו מזוהים עם אותה האידיאולוגיה.
ראש בראש הם התיישבו בשולחן העגול, מצד אחד השר מתן כהנא ועורכי דינו וממולו ח"כ עמיחי שיקלי ועורך דינו, לדיון בירוקרטי שהיה בעצם דיון מגזרי ייצרי. כשכהנא, כשליחו של רה"מ בנט ונציג ימינה, הציג את טיעוני הפרישה של הסיעה, הוריד שיקלי את העיניים. נאומו הופרע בכל העת על ידי הערות וקריאות שונות. הוא פנה אל שיקלי והטיח בו: "אין לי שום דבר אישי נגדו, ברמה האישית אנחנו די מיודדים ואני רוצה להאמין שכך גם יישאר. איזה מחיר אתה משלם על היריקה בפרצוף של החניכים שלך מהמכינה?!". שיקלי השיב באותו מטבע כשניתנה לו זכות הדיבור: "על תקלת אמינות כל כך חמורה, היית עף מקורס טייס".
כמו אויבים, כמה כיסאות מכהנא ישבה סילמן. בין יריב לוין ודודי אמסלם למתורגמנית של ח"כ שירלי פינטו, סילמן הרגישה בסביבה מוגנת. בשלב הזה, לראשונה מאז פרישתה, התפתח עימות חריף ואמוציונלי בינה לבין השר כהנא. האחרון טען כי נתניהו הבטיח לסילמן מינוי לשרה ותפקיד בכיר לבעלה. סילמן הגיבה: "אל תשקר, אל תעשה שקר בנפשך. חוק הגיור היה אמור לעבור בנוסח שלך בקריאה ראשונה ובנוסח של ישראל ביתנו בקריאה שנייה ושלישית". בעימות נוסף מאוחר יותר הוא התבטא כמי שמשתתף בצערה, מתוך אסטרטגיה תקשורתית שנועדה להציגה כמי שנכנעה בעקבות ההפגנות נגדה.
הכל נשמע בטונים גבוהים, נע בגבול שבין כעס ועצבים לחברות והיכרות קרובה. מי שהלכו יחד שנתיים ויותר לא הצליחו להסתיר את הקושי והמורכבות בדיון החריג הזה. כך ציינה פינטו, הח"כית היחידה מימינה שנכחה בחדר: "הדיון היום הוא לא קל, את עמיחי שיקלי הכרתי בבחירות ב2019, ראיתי בו שותף לדרך רצנו יחד ואף התיידדנו והתחברנו. כינוס הוועדה היא דבר שאני לא שמחה בו ולא ששה לקראתו". בין לבין סירב אחד מיועצי כהנא להגיד שלום לאחד מיועצי סילמן, דבר שהפך לבשיגרה בין אנשי הציונות הדתית וימינה שלא משוחחים. פתאום האירוע הפך לפנימי ואישי מאד, הכי בבטן שיכול להיות. גם כשהמצלמות כבו והורגלנו לראות מחזות אחרים, כמו שיחה חברית בין רם שפע ליריב לוין או חיבוק בין בועז טופורובסקי ליצחק מרגי, אלה לא נרשמו הפעם בין חברי ימינה בעבר ובהווה.
בין פינטו לסילמן חצצו שני ח"כים. לצידה ישבה ח"כ אורית סטרוק. הכל קרוב כל כך ועם זאת מרוחק מאד. הרבה מים עברו בשנה האחרונה ביניהן והמתח עלה. "את משקרת", התרעמה סטרוק כלפי פינטו. "גם כשאת שיקרת לגבי אני לא הפרעתי לך", החזירה אחר כך פינטו לסטרוק שטענה כי פינטו הגיע מהשמאל. סטרוק מחתה על דבריה של פינטו כי היא מגיעה להצבעה "בנפש חפצה", וכינתה אותה שוב שקרנית. "עכשיו אפשר להבין למה אמרתי שהיא משקרת?!"
דבר אחד כן היה בסוף הדיון, רגע שפעם היה יומיומי ועכשיו הפך לתמונות חריגות. חצי חיבוק ורבע לחיצת יד בין שיקלי לכהנא. אין לזה שום משמעות מעשית, לא הפנמת המסרים וכבישת העלבון, אבל שנייה אחת של סולידריות, זיכרון חם לשותפות שהתפרקה ואידיליה שכנראה לא תחזור.
