יום השואה תשפ"ב מספק לנו הזדמנות נוספת לבחון ולהעריך את מצב האנטישמיות בעולם. לצערנו, גם בשנה שעברה, אנו רואים כי תופעת האנטישמיות עלתה בשיעור ניכר ברחבי העולם והיוותה איום וסכנה ממשית לקהילות יהודיות, מבואנוס איירס לבריסל.
אפילו בארה"ב אנו עדים למספר שיא של אירועים אנטישמיים. ב- 2021, תיעדה הליגה נגד השמצה 2,717 אירועים אנטישמיים בארה"ב, נתון המהווה עלייה של 34% לעומת השנה הקודמת, והמספר הגבוה ביותר של אירועים שנרשם מאז החלה הליגה לפרסם את הדו"ח בשנת 1979. מטרידה במיוחד העליה שנרשמה בקטגוריית אירועי התקיפה הפיזית: עליה של 167% לעומת נתוני השנה הקודמת, עם מספר של 88 אירועים.
אולם, השנה יש נתון נוסף המעורר דאגה ונדמה כי מצביע על מגמה: בשנת 2021 כולה, 345 אירועים אנטישמיים כללו התייחסות לישראל ו/או לציונות, לעומת כמחצית מכך בלבד בשנת 2020. רובם כללו שימוש בדימויים אנטישמיים והטרדה או דמוניזציה של יהודים בשל תפיסה שלטת, שהיא לא בהכרח נכונה ובעייתית במידה רבה, שיש להם קשר לישראל.
יתרה מזאת, זינוק נרשם באירועים אנטישמיים במקביל למבצע שומר חומות במאי 2021: מתוך 387 האירועים האנטישמיים בחודש זה, 297 אירעו במהלך ימי המבצע.
במבט רחב יותר, ניתן לומר שנתונים אלה, מטרידים ככל שיהיו, מתעדים תקריות אנטישמיות גרידא ואין בהם די כדי להמחיש את האקלים האנטי-ישראלי הרחב יותר שבו פועלת אותה אנטישמיות. וכך למשל, בארה"ב נערכו מעל ל- 400 הפגנות אנטי-ישראליות בתקופה שבין 11-31 במאי 2021, אך אלה לא היו אנטישמיות בעיקרן ולכן לא נכללו בדו"ח. בנוסף, היינו עדים במהלך 2021 לרטוריקה אנטי-ישראלית ואנטי-ציונית גוברת, אפילו מפי דמויות בולטות, כמו משפיענים מעולמות הפוליטיקה והבידור שהאשימו את ישראל באפרטהייד, ג'נוסייד וטיהור אתני. ובכלל, יש ניסיון בשנים האחרונות של ארגונים אנטי-ישראלים בארה"ב להציג בצורה פשטנית ומוטה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני המורכב. וזאת באופן שממסגר את ישראל כמדינת אפרטהייד ואת הסכסוך עם הפלסטינים כסכסוך על רקע גזעי בין קולוניאליסטים לאוכלוסייה ילידית.
הדבר מתכתב עם ניסיונות קודמים למסגר את הציונות כגזענות, במיוחד בהחלטת האו"ם הידועה לשמצה. בולטים בהקשר זה הם קבוצת Students for Justice in Palestine, Jewish Voice for Peace ו- American Muslims for Palestine, אשר פעילים מאוד ברשתות החברתיות ובקמפוסים.
על-אף שאין לתייג באופן אוטומטי ביקורת על ישראל כאנטישמיות, הרי שאין להתעלם מהאקלים העויין הרחב יותר ששורר בשנים האחרונות – ובמיוחד ההתפתחויות בשנת 2021 – ויש לקחת את אלה בחשבון בבואנו להידרש לשנאה הגוברת כלפי ישראל בארה"ב ובעולם.
בנוסף, יש לתת את הדעת על אחד האתגרים המרכזיים של ניטור אנטישמיות: תת-דיווח. לעתים קרובות, הדבר נובע מן הפחד שבו שרויים חלק מן היהודים, במיוחד סטודנטים בקמפוסים. בניסיון להתגבר על תת-הדיווח הקיים, הליגה נגד השמצה וארגונים יהודים שונים משתפים פעולה על מנת לדייק את הדו"חות. וכך, 494 מתוך 2,717 האירועים ב- 2021 תועדו הודות לאותם שיתופי פעולה. ובכל מקרה, יש לומר שגם בלעדיהם היה נרשם מספר האירועים הגבוה ביותר מאז החלה הליגה לפרסם את הדוח (2,223).
דווקא לאור הנתונים המשקפים עליה משמעותית בתקיפות של יהודים, חייבים לזכור כי המאבק באנטישמיות אינו יכול להסתמך רק על ההיבט הביטחוני של אבטחת הקהילות ומוסדותיהם. עליו להיות רב-מימדי ואל לו להסתכם בהגנה משטרתית. עליו לכלול התגייסות של כלל מנהיגי העולם על מנת למגר את התופעה. יש לגבש וליישם תוכניות חינוך ופעילות ציבורית למאבק באנטישמיות ובשנאה לסוגיה, ולפעול ליצירת מודעות בקרב הציבור לתופעה, היקפה והסכנות הטמונות בה.
