בשבוע שבו צבא רוסיה פלש לאוקראינה, נתקלו בנצי ותאיר גרובר, תושבי שכונת ארנונה בירושלים, בפרסום על משפחה שנמלטה מאוקראינה ומחפשת מקום לגור בו למשך שלושה שבועות. בני הזוג גרובר, שמחזיקים בדירה נוספת להשכרה בצמוד לדירתם, נענו לפנייה ואירחו את המשפחה בדירה הנוספת שהייתה פנויה. המשפחה, זוג עם שני ילדים קטנים, בן ארבע ובת חמישה חודשים, ביקשו למצוא דירה להשכרה במרכז הארץ, ומיד עם כניסתם לדירה של משפחת גרובר החלו להתקשר לבעלי דירות בגוש דן ולבקר בדירות להשכרה. מאז חלפו חודשיים. המשפחה יצרה קשר עם למעלה משלושים בעלי בתים, אבל עדיין לא הצליחה למצוא בעל דירה שיסכים להשכיר להם את ביתו.
"כשהם סיפרו לי שמסרבים להשכיר להם דירה, בהתחלה לא האמנתי", מספר גרובר. "בשלב מסוים אמרתי להם שאני רוצה לשמוע את זה בעצמי. התקשרתי בשבילם למשכירי דירות, ואני מודה שהתביישתי לשמוע את התגובות. אנשים לא התביישו לומר לי שלא מתאים להם להשכיר דירה לעולים מאוקראינה. אמרתי להם שהמשפחה מסכימה לשלם להם שכירות מראש, לשנה קדימה, ושאני מוכן להיות ערב. אני ישראלי, תת־אלוף בצבא, בעל סטארטאפ, ויכול לתת להם ערבות. גם זה לא עזר. אנשים אמרו לי 'זה הנכס שלי', ופשוט טרקו לי את הטלפון.
"אחת מבעלי הדירות אמרה לי שזה חשוד בעיניה שאני מדבר בשבילם. הסברתי לה שהם לא דוברים עברית רהוטה ולכן אני עוזר להם. אני לא מתווך דירות, אין לי שום קשר משפחתי אליהם ולא אינטרס כלכלי, ואני מוכן להיות ערב. בסופו של דבר לא היה לה נימוק. אני שומע סיפורים דומים גם מאחרים, והגעתי למסקנה עצובה שלמרות כל הדיבורים על חשיבות הקליטה, אנשים פשוט לא רוצים פה עולים מאוקראינה".
הסיפור הזה ממחיש רק מעט מהקשיים הכלכליים שאיתם מתמודדים העולים החדשים. במרכז לסיוע משפטי לעולים, שהוקם מיד עם פרוץ המלחמה באוקראינה, מדווחים על קושי גדול של העולים גם בפתיחת חשבונות בנק בישראל. אלי נכט, סגן ראש עיריית אשדוד המכהן כנשיא המרכז, מספר שהבנקים מערימים קשיים על העולים שמגיעים מרוסיה ומאוקראינה. "כשמדובר בעולים עם חשבונות בנק ברוסיה, הבנקים לא מוכנים להעביר כספים שלהם לישראל בגלל הסנקציות שהוטלו על המערכת הבנקאית ברוסיה. גם כשמדובר בעולים מאוקראינה מערימים עליהם קשיים, והם צריכים להביא המון הוכחות שבעבר הם לא נדרשו להביא. אומנם אין סנקציות כלכליות על אוקראינה, אבל קשה להוציא משם מסמכים במציאות שכל המדינה שם מתפרקת".
אלי נכט: "התדמית שלהם עכשיו היא של עולים חסרי כול, למרות שחלקם מאוד אמידים"
לדברי נכט, "בעבר היה אפשר להכניס לארץ מיליוני שקלים בלי שום בעיה, כל עוד מדובר בחשבונות פרטיים. היום כבר לא מאפשרים. גם עולים שהיו אזרחי רוסיה והיום הם אזרחי ישראל, ומחזיקים חשבונות בנק באירופה – לא מוכנים להעביר את הכספים שלהם לישראל. דורשים מהם להוציא דו"חות מחברות ראיית חשבון הכי גדולות בעולם. רק לייצר את הדו"ח עולה 20 אלף דולר, וזה גם דורש זמן רב. אני לא מבין איך העולים אמורים לחיות כך בארץ. אני לא בא לפתור את הבעיות של אזרחי רוסיה בעולם, אני מדבר על עולים חדשים אזרחי ישראל ואני מצפה מהבנקים ליחס אחר כלפיהם. בסופו של דבר מדובר בכמה אלפים בודדים בשנה, לא ב־200 מיליון אזרחי רוסיה".
יבגני קגן עלה ממוסקבה כבר בשנת 2014, ומתגורר כיום בתל־אביב. בעבר היו לו חברות ברוסיה ובקפריסין, אך עם עלייתו ארצה הוא מכר אותן. לאחרונה הוא נתקל בקשיים להעביר לחשבון הבנק שלו 300 אלף דולר מהחברה שהחזיק בעבר בקפריסין, רק בשל עברו הרוסי. קגן מעוניין למכור שתי דירות שיש לו במוסקבה, אבל חושש שלא יצליח להעביר לישראל את הסכום שיקבל תמורתן. "הכסף על הדירות אמור להיכנס לחשבונות הבנק שיש לי במוסקבה, אבל אם לא נותנים לי להעביר כספים מקפריסין דרך חשבון בנק באירופה, אז איך ייתנו לי להעביר כספים ממוסקבה".
אלי נכט מספר שפגש במאות מקרים של עולים שמתמודדים עם קשיים בבואם לבנקים בישראל. מנהל סניף בנק באשדוד הראה לו הודעת מייל שקיבל מהנהלת הבנק, ובה הוראה לנסות להימנע מפתיחת חשבון בנק לעולים מרוסיה. נכט משוכנע שלהתנהלות של הבנקים יש השפעה ישירה על בעלי הדירות בישראל. "הבנק לא מאפשר לעולים להנפיק שיקים, ולכן הם גם מתקשים לשכור דירה. מכיוון שזו מדינה קטנה והשמועה מתגלגלת מהר, בעלי הדירות הישראלים יודעים את זה ומבינים שאין לאנשים האלה שיקים לפרוס, ושיש להם קשיים להעביר לכאן כספים. צריך לזכור שגם כרטיסי האשראי הרוסיים לא מתקבלים בארץ, ואנשים שיש להם כרטיס אשראי מחשבון בנק ברוסיה, לא יכולים לשכור רכב ואפילו לא לרכוש אפליקציה או לשלם על כוס קפה. אני מקווה שיימצא פתרון, אבל כבר כעת נגרם לעולים החדשים הללו נזק תדמיתי חמור שיקשה עליהם להשתלב. התדמית שלהם עכשיו היא של עולים חסרי כול עם בעיות כלכליות, למרות שחלקם אנשים מאוד אמידים".
נכט עלה בעצמו מאוקראינה בשנת 1991, במסגרת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר. בהתנהלות של הבנקים כעת הוא רואה החמצת הזדמנות. "כמדינה אנחנו רוצים למשוך לכאן הון. בנוסף לעלייה של אנשים יש פה הזדמנות גם לעלייה של הון, ואנחנו לא מנצלים אותה. הרבה מהמיליארדרים ומהמולטי־מיליונרים ברוסיה שוקלים עכשיו אפשרות למולדת חדשה. במקום שאנחנו כמדינה נפתח את הדלת בפני אותם אנשים שיכולים להזרים לכלכלה שלנו מאות מיליוני דולרים, אנחנו שמים להם מקלות בגלגלים וגורמים להם להעדיף את דובאי או את שווייץ".
מבנק ישראל נמסר בתגובה לפנייתנו בנושא: "ישנם הוראות וכללים לפתיחת חשבון לעולים ופליטים, המפורטים בצו איסור הלבנת הון ובהוראת ניהול בנקאי תקין 411. בשיחות שקיים הפיקוח עם המערכת הבנקאית, חודדו הוראות אלה וחשיבות רגישות הבנקים לנושא. נציין באופן כללי כי עולים זכאים לפתוח חשבון עו"ש ביתרת זכות על ידי הצגת תעודת עולה או תעודת זהות. בנק רשאי לבקש מסמכים נוספים במסגרת הליך "הכר את הלקוח" ובהתאם לנסיבות הפרטניות. באשר להפקדת מזומנים והעברות כספים, יש לפעול בגישה מבוססת סיכון המתבססת בין היתר על אסמכתאות, נוהלי הכר את הלקוח, ההיקף הכספי ועוד. ככל שלקוחות נתקלים בקשיים ניתן לפנות אל יחידת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים, בטלפון: 02-6552680".
