בחלוף חופשת הפסח, וכשריח האביב עוד באוויר, חזר השבוע לדוכן העדים שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה המרכזי במשפט נתניהו. הפעם, אחרי החקירה הראשית שהתנהלה לפני החג ובמהלכה שלטה התביעה בעניינים, נמסרו המושכות להגנה, שהחלה בחקירה הנגדית. הראשון לחקור את פילבר מטעם ההגנה הוא עו"ד ז'ק חן, סנגורו של איש העסקים שאול אלוביץ', אשר במהלך האירועים המוזכרים בכתב האישום היה בעל השליטה בחברת בזק.
אלוביץ', כזכור, מואשם שנתן לראש הממשלה לשעבר שוחד בדמות היענות חריגה לדרישותיו לגבי סיקורו באתר וואלה, וזאת תמורת סיוע שקיבל מנתניהו בנושאים רגולטוריים, מתוקף תפקידו של ראש הממשלה דאז גם כשר התקשורת. המנכ"ל פילבר, לפי הסיפור ששרטטה הפרקליטות בכתב האישום ובחקירה הראשית, התבקש להוציא לפועל את הסיוע שביקש נתניהו לתת לאלוביץ'. כעת מגיע תורה של הסנגוריה לחשוף את הפגמים בסיפור, ולסדוק את התמונה הפשוטה והמושלמת.
חקירה נגדית היא עניין מתיש של עשרות שאלות, לפעמים על פרטים קטנים שנראים חסרי חשיבות. אך בתום היומיים הראשונים של החקירה הנגדית דומה שאפשר כבר להרכיב חלק מהפאזל ולשרטט את הטקטיקה של סנגורו של אלוביץ'. היא נשענת על שני אדנים: הטלת ספק באיכות זיכרונו של פילבר, והוספת פרטי מידע שמאתגרים את הסיפור שהציגה התביעה. אך לפני שנצלול לעדות, אין מנוס מלאזכר חלק מטענות הפרקליטות.
נקודת המוצא של הסיפור כולו, לפי גישת הפרקליטות ששורטטה בהרחבה בכתב האישום ובעדותו הראשית של פילבר, זכתה לכינוי "פגישת ההנחיה". לפי עדותו של פילבר, הפגישה התקיימה יום לאחר אישור מינויו למנכ"ל המשרד בישיבת הממשלה. היא עסקה בסדרת נושאים שעניינו את נתניהו במשרד התקשורת, ובסיומה, כשהשר ומנכ"לו כבר עומדים ליד דלת הלשכה, מסר נתניהו לפילבר, לפי עדותו, הנחיות הנוגעות לטיפול בענייני אלוביץ'. ההנחיות היו להביא לסיום מהיר של הליך אישור עסקת בזק־יס, וכן למתן את הורדת המחירים שנכפתה על בזק ברפורמת "השוק הסיטונאי" המגדירה את התנאים שבהם תחכיר בזק למתחרותיה את התשתית שלה. "תגמור את זה", ציטט פילבר את הדברים שאמר לו נתניהו בנוגע לעסקת בזק־יס.
מטרת העסקה, ועל כך אין חולק, הייתה לייצר תזרים מזומנים מהיר לחברה הפרטית של אלוביץ', יורוקום, שהתקשתה אז בתשלום חובותיה. בזק, חברה ציבורית שנשלטה בידי יורוקום, החזיקה אז במעט פחות ממחצית המניות של חברת הטלוויזיה בלוויין yes, ואילו יורוקום החזיקה במעט יותר ממחצית המניות. תמורת קבלת הבעלות המלאה על yes שילמה בזק ליורוקום 680 מיליון שקלים באופן מיידי ועוד 320 מיליון בתשלומים מותנים, ובסך הכול כמיליארד שקלים, אף שספק רב אם אלו אכן שיקפו אז את שוויה האמיתי של החברה.
העסקה החשובה לאלוביץ' קיבלה את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים, אך משרד התקשורת, שלפי הרישיון של חברת yes אמור אף הוא לאשר כל העברת שליטה, עיכב את אישורו. במשרד סברו שיש להתנות את האישור בשיתוף פעולה של בזק עם רפורמת השוק הסיטונאי, אך בבזק התנגדו לכריכת שני הנושאים זה בזה, ובנוסף הערימו קשיים בירוקרטיים על הליך האישור.
הרושם שביקשה התביעה ליצור בחקירה הראשית היה שבעקבות שיחת ההנחיה התגייס פילבר בכל כוחו כדי להסיר את החסמים הבירוקרטיים ולהביא לאישורה המהיר של העסקה. בעקבות ההנחיה נועד פילבר בשעה חריגה ובמקום חריג עם אלי קמיר, שדוּלן בתפקיד בכיר בבזק, כדי לתאם מהלכים עמו, וזאת על אף היחסים העכורים שהיו ביניהם בעבר. במקביל פעל פילבר להסיר את החסמים הבירוקרטיים, ובעיקר להביא לבחירת יועץ כלכלי שיבחן את העסקה בשביל מועצת הכבלים והלוויין. זאת משום שהמועצה הייתה זקוקה לחוות דעת כלכלית כדי שתוכל להמליץ לשר אם לאשר את העסקה. בנוסף, לטענת הפרקליטות, פילבר גם הוביל לביטול התניית אישור העסקה בשיתוף פעולה של בזק עם רפורמת השוק הסיטונאי.
ואולם, עם פתיחת החקירה הנגדית הצליח הסנגור לסדוק את התמונה ששרטטה הפרקליטות. עו"ד ז'ק חן הציג לפילבר התכתבויות פנימיות במשרד התקשורת, שעולה מהן שזירוז התהליכים החל עוד לפני כניסתו למשרד. זאת ועוד, חן הציג לפילבר התכתבויות בינו ובין סמנכ"ל משרד התקשורת וממלא מקום המנכ"ל, מוני שמילה, מהימים שבין ההחלטה על מינוי פילבר ובין אישורו בממשלה. מההתכתבויות הללו עלה שהתערבותו של פילבר בזירוז ההליכים החלה עוד לפני אישור מינויו בממשלה, וממילא עוד לפני השיחה עם נתניהו. בעקבות כך אישר פילבר מעל דוכן העדים כי הוא אכן החל ללמוד את ענייני בזק ועמד בקשר עם אנשי המשרד מהרגע שראש הממשלה החליט על מינויו, ולא המתין להחלטה הרשמית בממשלה. פילבר אף הודה שביטול ההתניות לעסקה לא נבע כלל מלחצים חיצוניים, ולטענתו אף הוסכם על גורמי המקצוע במשרד.
כשצלל לפרטי הליך בחירת היועץ הכלכלי הצליח חן גם להביך את פילבר, ולהטיל ספק באיכות זיכרונו. פילבר העיד שהוא מי שישב בראש הוועדה שאישרה את בחירת היועץ הכלכלי מבין הניגשים למכרז. ואולם, חן הציג בפני פילבר מסמך רשמי המבהיר שדווקא מוני שמילה, ממלא מקום המנכ"ל, ישב בראש הוועדה בדיון שעסק בנושא, אף שפילבר כבר מונה אז רשמית. חן הדגיש שאינו חושב שפילבר שיקר ביודעין, ואף העלה השערה לגבי הסיבה לכך שפילבר טעה. ובכל זאת, הוא טען, הטעות מעלה ספקות בנוגע לאפשרות שפילבר זוכר היטב, לפרטי פרטים ובמדויק, אירועים ואמירות מלפני שבע שנים.
חן הראה גם שבימים שבין ההחלטה על מינויו בידי נתניהו ובין האישור בממשלה כבר נפגש פילבר עם קמיר, השדולן מבזק, שהיה מסוכסך איתו בעבר. בפגישה ההיא, עוד לפני ששוחח בכלל עם נתניהו בנושא, הוא כבר הבהיר לקמיר שבכוונתו לשנות את יחסו של משרד התקשורת לחברת בזק. זאת משום שמטרתו מלכתחילה הייתה להביא את בזק להשקיע בתשתיות התקשורת ובמיזם הסיב האופטי. חן אומנם לא טען שלא היה בעבר סכסוך אישי בין פילבר לקמיר, אך באמצעות הצגת התכתובות בין השניים הביא את פילבר להסכים עמו שהפשרת היחסים המקצועיים ביניהם התרחשה עוד קודם לפגישת ההנחיה. כלומר, לא הלחץ מצד נתניהו הוא שהכריח את פילבר לסבול את קמיר, ולא הוא גרם לכך שפילבר היה בקשר הדוק, לעיתים הדוק מדי, עם אנשי בזק.
ההתכתבויות ממכשיר הטלפון הנייד של פילבר, שהוצגו בחקירה הנגדית, סייעו לסנגורו של אלוביץ' להוכיח גם שאופי התקשורת מול אנשי בזק לא היה חריג. בכתב האישום ניסתה הפרקליטות לעורר את הרושם שהתקיים "ערוץ חשאי" ייחודי בין פילבר לבכירי בזק – בעל השליטה אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר וקמיר – אך הערוץ לא היה חשאי וגם לא חריג. לפי ההתכתבויות שהציג חן ולפי אישורו המפורש של פילבר בעדותו, הוא נהג להיפגש בארבע עיניים גם עם בעלי שליטה ומנכ"לים של חברות תקשורת אחרות, אף שהוא הרגולטור המפקח עליהן.
החקירה הנגדית של פילבר צפויה להימשך עוד זמן רב, הן בידי עו"ד ז'ק חן ובהמשך גם בידי סנגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן־צור. השניים צפויים להוביל את פילבר בין כל חלקי כתב האישום הנוגעים לו, ולהציף עוד פרטים רבים, "פיקסלים" בלשונו הציורית של עו"ד חן. אולם המטרה של כולם תהיה לשרת את שני המהלכים המרכזיים של ההגנה: ערעור מהימנות זיכרונו של פילבר, והעשרת חומר הראיות בעובדות מתוך חומר החקירה שאינן תואמות את התזה של התביעה. יהיה מעניין לעקוב בשבועות הבאים ולהמתין לראות אם בסופו של דבר, במבט כולל, עדות פילבר תסייע לתביעה שהוא מעיד מטעמה, או שמא יהיה בה דווקא כדי להזיק לתביעה ולהועיל להגנה במשפט.
