שנה לפרעות "שומר החומות" בערים המעורבות, ובאקדמיה עוסקים בהרחבה בכנסים לציון האירוע, באופן לא מפתיע, בדיונים הללו היהודים הם הרעים, הערבים הם הנפגעים והנדסת התודעה האקדמית עובדת על סטרואידים כדי לשנות ולשכתב את המציאות. בעוד בערים המעורבות, היהודים עוד מלקקים את הפצעים וברחובות הערים החיים לא שבו ואולי לא ישובו למסלולם, האקדמיה כבר ממשיכה קדימה ומסמנת את האשמים (היהודים) ואת המדוכאים (הערבים). לאחר שגילו היהודים שיש משכניהם שהפכו לאויבים בן רגע, ניסו לרצוח ולשרוף וביצעו מעשי לינץ' אכזריים בעכו ובלוד, הם לא יקחו חלק בדיונים האקדמיים ויואשמו לרוב בהיותם גזענים, פריבילגים או סתם שונאי אדם.
שורת כנסים, המתחרים ביניהם מי ייצג באופן נאמן יותר את הנרטיב הפלסטיני ומי יאשים יותר את היהודים בפרעות בהם, צפויים להתקיים בשבועות הקרובים באוניברסיטה העברית, בשיתופי פעולה של האוניברסיטה בחיפה, באוניברסיטה הפתוחה ועוד.
ביום שני הבא, ה-9.5, צפויה האוניברסיטה העברית בירושלים לארח בקמפוס הר-הצופים כנס לציון שנה למהומות הדמים. באופן לא מפתיע, מושב הפתיחה של הכנס יעסוק בנושא "מעצבי התודעה והמציאות באירועי מאי ומאז" ואורח הכבוד שינאם בכנס הוא שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו שנאבק מאז הפרעות להשתיק ולהסתיר כל ביטויי לאומנות גזעניים נגד יהודים ברחובות עירו. את הדיון תנחה עיתונאית "הארץ" רוית הכט, וישתתף בו גם רמי יונס, מגיש תוכנית בערוץ "מכאן" של תאגיד השידור הציבורי ובוגר האוניברסיטה העברית. ליונס זכויות רבות בעיצוב התודעה שמבקשים לכאורה באקדמיה העברית לקדם. במהלך "פרעות תשפ"א" בחודש מאי, קרא יונס לצעירים ערבים להשתתף בפרעות הערבים ביהודים בערים המעורבות. בצירוף תמונה של פורע ערבי על רקע שריפה, כתב יונס: "הצעירים הפלסטינים ישמרו על המרד שלהם בחיים. אולי לא מחר ואולי לא בשבוע הבא, אבל אני מבטיח שהם לא ישתקו יותר. הדור הבא של פלסטין התעורר והוא לא יעצור עד שהוא יקבל את החופש והכבוד שלו בחזרה. בשבילם, גל המחאה הוא הצעד הראשון לקראת השגת המטרה הזאת". בעבר הביע תמיכה בתנועת ה- BDS וכינה "נאצים" את כוחות צה"ל. לצידם בפאנל, בין השאר גם סגן שר הבט"פ ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד).
השולחנות העגולים שיתקיימו בכנס הותאמו כמו כפפה לעיצוב התודעה באקדמיה, ובמושב 'על עימות ואלימות"- ייצוגי אירועי מאי בתקשורת ועיתונאות בישראל ישתתף כמובן עיתונאי מהעיתון ל"אנשים חושבים"- "הארץ", ועורכת אתר התקשורת "שקוף". במושב אחר יאזינו האקדמאים למושב בשפה הערבית, שבו יתארח בין השאר גם תאמר נפאר, ראפר ופרובוקטור פלסטיני תושב לוד, ממובילי המאבק נגד שירות אזרחי או שירות צבאי של ערבים, ובשיריו נשמע כמצדיק פיגועי טרור ביהודים.
בכנס מעצב התודעה והמציאות של האוניברסיטה העברית מקובלת בשולחנות הדיון השונים רק תודעה אחת – זו שמשרתת את הנרטיב הפרו-פלסטיני, והם נעדרים קולות לאומיים שמשקפים צד אחר. ככלל בדיוני האקדמיה, לנרטיב של היהודים שהותקפו, נחסמו, היו קרבן ללינצ'ים ופרעות, כמעט ואין מקום.
באותו השבוע ביום חמישי, גם בחיפה יצטרפו לחגיגות השנה לשומר החומות, בכנס "חיפה לסולידריות" שיתקיים במוזיאון המקומי לאמנות ומובילים אותו; מרכז מוסאוא הקורא לחרם על ישראל ולסרבנות גיוס, הסוכנות היהודית, שותפות חיפה-בוסטון, עמותה ערבית בשם "העמותה לקידמה חברתית" ואוניברסיטת חיפה. גם בכנס הזה לא ידברו חלילה על הפילים שבחדר, על גילויי הסולידריות המפוקפקת של תושבים ערבים עם שכניהם היהודים בקריאות מוות ליהודים ובניסיונות הלינצ'ים שנעשו ביהודים בעיר, ובהפגנות האלימות ברחובותיה. ג'אפר פרח, פרובוקטור לאומן מוכר ואהוד בתקשורת, העומד בראש ארגון מוסאוא אשר נהנה מתמיכת מיליוני שקלים מהאיחוד האירופי, ונמנה על מפיקי ויוזמי הכנס, הצביע בשבוע שעבר בריאיון לאתר 'כלבו' החיפאי על האשמים בפרעות ומחוללי השנאה והאלימות. "במאי בשנה שעברה היו גורמים שניסו לפגוע בציבור הערבי בעיר ולפגוע בסיכוי לסולידריות וחיים משותפים בין יהודים וערבים". כן, קראתם נכון – היהודים הם אלו שניסו לפגוע בערבים. בחודש מרץ שאלה אותו העיתונאית שירית אביטן כהן בערוץ כנסת: "אלעד ברזילי שניצל מלינץ' קשה מאוד בעכו, אני חושבת שמי שפגעו בו היו התושבים הערבים – תקן אותי אם אני טועה?" פרח, השיב לה מייד בלי למצמץ: "את טועה" והאשים את הגרעינים התורניים שמגיעים לערים המעורבות בשביל "להצית את העניינים".
ראש חממת חיפה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה, ד"ר אוריאל סימונסון, ממארגני הכנס לצד פרח, הסביר כי "אירועי מאי 2021 הקשים הם קריאת השכמה לקהילות החיות בחיפה, לקחת אחריות ולנהל את המציאות", אבל מהכנס – שנראה כי ישתתפו בו כמובן רק נציגים מהצד השמאלי או הפרו-פלסטיני של המפה הפוליטית-זהותית בישראל – רחוקה מאוד קריאת ההשכמה. הימנים לא משתתפים בכנסים הללו, או כי לא מזמינים אותם – כי מי שם רוצה לאפשר לדעות שונות ממנו להישמע – ובמקרה הטוב כי אנשי ימין לא יעזו להיכנס למאורה שבה אין להם מקום.
שבוע לאחר מכן, הפעם באוניברסיטה הפתוחה בקמפוס ברעננה יתקיים כנס אקדמי נוסף שיעסוק בערים המעורבות בישראל, ויבקש להבין "מכאן…לאן?" את הכנס מארגנים לצד בכירי האוניברסיטה גם ראשי ארגון "יוזמות אברהם" והמכון הישראלי לדמוקרטיה. יוזמות אברהם, ארגון שמאל קיצוני שפועל בישראל, נאבק בנובמבר האחרון בכוונת יהודים לצעוד עם דגלי ישראל ברחובות לוד וטען כי מדובר בפרובוקציה. בעקבותיו גם בחמאס הצטרפו להתנגדות וקראו לערביי העיר להתעמת ולסכל את צעדת הדגלים בכל דרך. דובר חמאס, עבד אל-לטיף אל-קאנוע, אמר בהצהרה לתקשורת "העצרות הללו הן פרובוקציה שנועדה לפגוע ברגשות העם הפלסטיני".
בכנס האקדמי שבמגדל השן הרענני יעסקו כמובן בסוגיות הרות גורל של אשמת הגרעינים התורניים בפרעות, וידונו בכובד ראש ב"מדיניות התיישבות גרעינים תורניים בערים מעורבות: קריאה לתיקון מנגנוני התמיכה". אורח הכבוד בכנס הוא ד"ר הני זוביידה, אחד מגדולי הלוחמים בגרעינים התורניים, וממובילי הנדסת התודעה הפרו-ערבית בערים המעורבות, שסובלות מנטישה והגירה נרחבת דווקא של האוכלוסייה היהודית שבורחת מהן. שביב של תקווה, נחמת שוטים בכנס הזה היא בהזדמנות שניתנה גם לאיש שמייצג אסכולת ימין דתית: אבי רוקח, יו"ר הגרעין התורני בלוד, ייקח חלק באחד המושבים. בהזמנה הרשמית הובטח כי "כותרת ההרצאה תפורסם בקרוב".
האקדמיה הישראלית מגביהה את מגדל השן ומרחיבה את הנתק בינה לבין העם והציבור הרחב. בניסיונה להנדס מציאות אחרת, מדומיינת, היא בעצם יוצרת תודעה חלולה וריקנית, שבינה לבין השטח אין כלום ושום דבר. הצרה הגדולה היא שבדברי ימי ההיסטוריה, כשיבקשו נכדינו ללמוד על הפרעות ההן, של אביב 2021, הם עלולים להיתקל בספרי הלימוד הלא נכונים, וללמוד ממקורות מידע כאלה, שתוך כדי התרחשות האירועים היה מי שדאג לעוות אותם, ולהציג את המציאות כשונה לחלוטין מזו שהתרחשה.
