החדשות בדרך כלל מדכאות. לא משום שהעולם תמיד שלילי, אלא משום שלחדשות רעות יש יותר רייטינג. סופה הרסנית עושה הרבה יותר כותרות מאשר גשמי ברכה. אולי זה גם משום שאסונות קורים מהר, בעוד תהליכים חיוביים מתחוללים לאט. מגדלי התאומים בניו־יורק נבנו במשך שש שנים, וקרסו תוך שעתיים. מטבע הדברים, החורבן היה הרבה יותר דרמטי מהבנייה, והביא הרבה יותר כותרות.
הפסיכולוג סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד הציע ניסוי מחשבתי: איך היה נראה העיתון, לו יצא לאור רק פעם במאה שנה. אם העיתונים היו צריכים לסכם אירועים שהתרחשו בפרק זמן ארוך, היינו רואים הרבה יותר כותרות חיוביות. בואו ננסה לבדוק את זה בישראל: אֵילו ידיעות היו בעמוד הראשון, לו העיתון היה מופיע רק אחת ל־74 שנים.
מ־600 אלף לשבעה מיליון. מיליוני יהודים זרמו לארץ מאז הקמת המדינה. לעיתים קרובות אנחנו מדגישים את חבלי הקליטה ואת החיכוך העדתי, ומתעלמים מהתמונה הגדולה: היהודים שבגלות היו מוכנים לשלם מחירים גדולים כדי לעלות לארץ, והיהודים שבארץ היו מוכנים לשלם מחירים גדולים כדי לפנות לעולים מקום. נס קיבוץ הגלויות ונס הילודה היהודית בישראל העבירו את מרכז הכובד של עם ישראל לארץ ישראל.
היו מלחמות וניצחנו. בספרו "קורבנות" ניתח ההיסטוריון בני מוריס את הניצחונות הצבאיים של ישראל: למה, למשל, אין זה מפתיע כלל שצה"ל הקטן ניצח את צבאות ערב במלחמת העצמאות. אחרי יותר מ־600 עמודים של הסברים, בעמוד האחרון של ספרו, הוסיף מוריס את המשפט הבא: "אפשר לתלות כל אחד מן הניצחונות בגורמים ממשיים ברורים. אבל בראייה כוללת אפשר לומר על המפעל הציוני, שהצלחתו לא הייתה פחות מגדר נס".
ישראל זינקה לצמרת העולמית. הישראלי הממוצע מגיע לגיל 83, מה שמציב את ישראל בעשירייה הפותחת של מדינות העולם מבחינת תוחלת החיים. גם בדירוג האושר העולמי של האו"ם ישראל היא בין עשר המדינות המאושרות בעולם. אנחנו מרבים להתלונן, אבל כנראה גם מזה אנחנו נהנים. בתחום הכלכלי, ישראל הייתה מדינה ענייה, ואף עמדה בשנות השמונים בפני פשיטת רגל. לא עוד: לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, התוצר לנפש בישראל מציב היום את מדינתנו בין עשרים הכלכלות המצטיינות בעולם, לפני מעצמות כמו קנדה, בריטניה, צרפת ויפן.
פתרנו את בעיית המים של ארץ ישראל. מאז ימי האבות בספר בראשית, סבלה ארץ ישראל מתקופות קשות של בצורת. גם מדינת ישראל המודרנית סבלה מאוד מהמחסור במים. כבר היו כאן קיצים שבהם ייבשו את המדשאות, ושר החקלאות רפול הפציר באזרחי המדינה להתקלח בזוגות. בלי ששמנו לב, הבעיה הזו נפתרה. ישראל הפכה למובילה בעולם בטיהור שפכים: קרוב ל־90 אחוז מהשפכים בישראל מטוהרים לשימוש חוזר. במקום השני בעולם נמצאת ספרד, שמטהרת 20 אחוז מהשפכים שלה. משמעותית עוד יותר תרומתה של ההתפלה: חמישה מפעלי התפלה גדולים מספקים כמחצית ממי השתייה במדינה. ישראל מפיקה היום יותר מים מהנחוץ לה ומייצאת את העודפים לירדן. ארץ ישראל היבשה הפכה למעצמת מים.
הדמוקרטיה הישראלית משגשגת: עם הקמת מדינת ישראל, היו בעולם רק 24 מדינות בעלות משטר דמוקרטי. ברוב מכריע של מדינות העולם היו משטרי דיכוי סמכותניים. הישראלים בחרו בדמוקרטיה, וכמה חוקרים בתחום מדעי המדינה הראו שהבחירה הזו נבעה בעיקר מהמורשת היהודית, הסולדת מדיקטטורה. הדמוקרטיה הישראלית שרדה טלטלות נוראות, שהיו מפרקות דמוקרטיות אחרות: מלחמות קשות, משברים כלכליים, רצח ראש ממשלה ועקירת עשרת אלפים יהודים מבתיהם. הדמוקרטיה שלנו שרדה – ומשגשגת. במדד הדמוקרטיה של האקונומיסט, הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בעלייה מתמדת, ועלתה מהמקום ה־47 בעולם בשנת 2006 למקום ה־27 בשנת 2020.
עולם התורה חזר לתחייה: השואה החריבה את הישיבות הגדולות של מזרח אירופה. רבים חשבו שהקיץ הקץ על עולם התורה. כאשר נאבק הרב יוסף שלמה כהנמן להקים בבני־ברק את ישיבת פוניבז', חשבו שהוא שוגה באשליות: איפה יימצאו לומדי תורה במדינת ישראל? הרב כהנמן התעקש, ובשער הישיבה קבע את הפסוק: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש". היום יש במדינת ישראל מאות אלפי לומדי תורה, והיא הפכה למרכז הגדול ביותר של לימוד תורה בהיסטוריה היהודית.
**
כך היו נראות הכותרות, לו קראנו חדשות רק פעם ב־74 שנים. בכל יום אנו קוראים בכותרות על העצים; כדאי מדי פעם להרים את המבט אל היער. מועדים לשמחה.
motzash.navon@gmail.com
