כבר שנים רבות שיום הזיכרון נפתח בתקשורת עם פגיעה קשה לציבור המשפחות של חללי פעולות האיבה והטרור. התקשורת הישראלית משתמשת במונח הפוגעני "נפגעי פעולות איבה" במקום במונח הנכון "חללי פעולות איבה". אפשר לראות ולשמוע את זה בערוצי רדיו, הטלוויזיה ובעיתונים שפותחים את היום עם כותרות בפונט מוגדל אבל כותבים "נפגעי" במקום "חללי".
השימוש במונח "נפגעי פעולות איבה" פוגעני כפליים כשהוא מגיע בצמוד ל"חללי מערכות ישראל". כאילו מנסים להנמיך את חללי פעולות איבה כנחותים לחללי מערכות ישראל.
לעיתים רחוקות התקשורת גם מדווחת על מספרי החללים הנכון. ברוב המקרים מוזכרים מספרי חללי צה"ל אבל מתעלמים מ-4216 חללי פעולות האיבה, אשר אינם נכללים במניין חללי מערכות ישראל המדווח בתקשורת.
ביום שישי באולפן שישי דנה וייס פתחה את המהדורה עם תמונה שנכתב עליה 24,068 חללים. זו תמונה פוגענית לאלפי המשפחות שאיבדו את יקיריהן בפעולות הטרור.
אני לא יודע אם זה נובע מחוסר ידע, שלא לומר בורות, או מרצון להפלות להדיר ולפגוע במשפחות. התמונה הזו ממשיכה להנציח את ההיררכיה בשכול שבה מזכירים רק את חללי מערכות ישראל ומדירים את חללי פעולות איבה.
ובכן לידיעת עורכי אולפן שישי – יש 24,068 חללי מערכות ישראל, ובנוסף, 4,216 חללי פעולות איבה שנספרים בנפרד ואינם נכללים במניין חללי מערכות ישראל. לפיכך הכותרת מאולפן שישי היא פוגענית, מפלה ואינה נכונה. הכותרת חייבת להיות או 28,284 חללים, או בפירוט של שתי הסוגים.
כך גם בדף השער של "ידיעות אחרונות" ביום שישי. ללא שום אזכור של חללי פעולות איבה בכל החלק הראשי של העיתון. בדף 3 גם נתנו את הכותרת המוטעית "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה"
לשימוש במונח "נפגעי" במקום "חללי יש שני היבטים, החוקי-משפטי והאנושי. לגבי הראשון, הטרמינולוגיה הנכונה היא "חללי פעולות איבה וטרור" ולא נפגעי פעולות איבה, יום הזיכרון הוא לחללים ולא לכלל הנפגעים הכולל פצועים בני משפחה וכו'. הסיבה שהחוק המטפל בעניינם נקרא "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" היא שהחוק מטפל הן במשפחות החללים הן בפצועים ונכים ולעניות דעתנו אינו צריך להשליך על הטרמינולוגיה בתקשורת ביום הזיכרון.
בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הבין המחוקק שיש בעיה וצורך להבדיל בין הנפגעים שנפצעו ובין הנפגעים שנרצחו. לכן נאלץ להשתמש שוב ושוב עבור החללים במינוח "נפגע שנפטר". אלא שברור לכל מאן דבעי שמדובר בחלל לכל דבר ועניין.
החלטת ועדת השרים שקבעה כי יום הזיכרון יהיה אחד לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה – סט/28 מיום 12/01/1997 ואשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה בתאריך 5/2/1997 ומספרה 1549(סט/28) כותרתה היא "אתר הנצחה מרכזי לחללי פעולות טרור – יום זיכרון לחללי פעולות איבה"
יתר על כן, סעיף ה.(1) בהחלטת הממשלה אומר: לא לקיים יום זיכרון ממלכתי נפרד לחללי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). האזכור לחללים יעשה במסגרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
בהיבט האנושי, התקשורת מתעלמת שנים מאותם כללים של תקינות פוליטית שהיא נוקטת בהם בכל עניין אחר. אף אחד לא יאמר היום בתקשורת "כושים" אלא "אפרו אמריקאים" או "אינדאנים" אלא "ילידים אמריקאים " ועוד ועוד. מדוע ממשיכה התקשורת להתעקש על המינוח נפגעי? לא ברור!
הטרמינולוגיה הזו חשובה למשפחות חללי פעולות איבה וטרור אשר במקרים רבים מרגישים שיקיריהם הינם חללים סוג ב', הטרמינולוגיה המבוקשת מהווה נחמה פורתא של שוויון ביחס מצד המדינה והתקשורת.
נקווה שהשנה יחול המפנה המבוקש וזכרם של יקירינו יכובד כמו שמגיע להם.
