לפני 33 שנה, בשנת 1989, הורשע יחיא סינוואר, מראשוני פעילי הזרוע הצבאית של חמאס ברצח פלסטינים שבהם חשד כמשתפי פעולה עם ישראל. הוא נידון לחמישה מאסרי עולם. סינוואר צבר בכלא כוח משמעותי, בעיקר בשל היד הקשה והאלימות שבהן נקט נגד מתנגדיו ויריביו בחמאס. הוא זכה לכינוי המפוקפק "הקצב מח'אן יונס", כאשר במקביל ידע לקשור קשרים עם גורמי הביטחון, בזכות העברית השוטפת שהוא דובר, אותה למד בכלא. ייתכן שבשל סיבה זו היו בישראל מי שהחליטו שצריך להציל את חייו, ובשנת 2008 הוא נשלח לבית חולים בישראל כדי לבצע ניתוח להסרת גידול במוח.
שלוש שנים מאוחר יותר שוחרר סינוואר במסגרת עסקת שליט, ונחשב לבכיר המשוחררים בהסכם, כאחיו של מוחמד סינוואר שהיה מעורב בחטיפת שליט. מאז השתבץ סינוואר בהנהגת חמאס ברצועת עזה, והפך לאיש החזק בחמאס ברצועה תחת אסמעיל הנייה. כשהאחרון עזב לקטאר, סינוואר לקח לידיו את המושכות ונראה היה שינהיג את הארגון לכיוון של הסלמה וקיצוניות, בהתאם לאישיותו הרצחנית.
ככל שהזמן חלף סינוואר הסתמן כאיש הנהגה אפרורי. הוא נטה להיעלם מהשטח מפעם לפעם והשאיר את הבמה התקשורתית לגורמים אחרים בארגון, גם במהלך סבבי הלחימה שהיו ברצועה מאז מונה לתפקידו ב-2017. האכזבה מתפקודו התבטאה בבחירות הפנימיות בחמאס שהתקיימו בשנה שעברה. הוא הפסיד בסיבוב הראשון לחבר הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, ניזאר עוודאלה, במספר קטן של קולות, ורק בסיבוב הרביעי הצליח לגבור עליו ולשמור על תפקידו.
מאז נאומו במוצאי שבת שעברה, שקדם לפיגוע ביום העצמאות באלעד, סינוואר חווה שוב פריחה פוליטית. הפרשנות המהירה – ויש לומר פזיזה – שקשרה בין הקריאה שלו להתקוממות פלסטינית עם סכין וגרזן, לבין ביצוע הרצח המתועב באלעד שביצעו המחבלים מג'נין באמצעות גרזנים, סימנה את סינוואר כמנהיג המתווה מדיניות, שמילה שלו מבוצעת בשטח באופן מיידי.
בדומה להצלה הפיזית שסיפקה ישראל לסינוואר ב-2008, ב-2022 ישראל מצילה את סינוואר פוליטית, או לפחות שמה אותו במרכז השיח והעניינים בשל הדיון בלתי פוסק על הצורך המיידי לחסלו. בתקשורת הערבית הניחו הנחת מוצא, הקובעת כי למרות האיומים חיסולו של סינוואר לא יגיע בקרוב. הצרכים הפוליטיים, שבריריותה של הקואליציה, העיסוק בבלימת הטרור ובעיקר היעדר רצון מצדה של ישראל לכניסה למערכה מול רצועת עזה, היו הנימוקים. להנחת המוצא הזו הצטרפה אמירה ברורה של גורמים בכירים במערכת הביטחון שמיהרו להבהיר שהם לא תומכים בחיסולו של הנבל מהרצועה כעת.
בחמאס שומעים את הקולות, ומקפידים לסחוט את הלימון התקשורתי עד תום. השיח על חיסול מנהיגם טוב ליחסי הציבור של ארגון הטרור העזתי שנהנה מנסיקה במעמדו הציבורי. כמובן שגם נשוא השיח, יחיא סינוואר, נהנה מהמקום בו הוא נמצא ומנאומו המשודר בלופים אין סופיים בתקשורת הישראלית. הרי אחת המטרות העיקריות של חמאס – ושל ארגון טרור בכלל – הוא לזרוע פחד ואימה באויב ולגרום לזעזועים במערכת השלטונית שלו. שיח סביב חיסולו האפשרי של סינוואר, בהחלט מסייע לחמאס ביישום המטרה.
