מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפיאו חשף אתמול את 12 התנאים שמציבה ארה"ב לאיראן בסוגית הגרעין והמעורבות הצבאית של הרפובליקה האסלאמית במדינות המזרח התיכון. מדובר בעליית מדרגה בלחץ על איראן, שתתקשה מאוד לעמוד באולטימטום האמריקני. לצד זאת, נכון לעכשיו באירופה ממשיכים להתעקש על שמירת ההסכם ומגבירים את המאמצים לעקוף את פעולות הבית הלבן, עד כדי כך, שהם נושאים את עיניהם לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין שנחשב אצלם למנהיג פחות אהוד בלשון המעטה. אולם, לא בטוח שהם ימצאו את מבוקשם במוסקבה, שלאחרונה נראה כי היא משנה כיוון בנוגע לשיתוף הפעולה שלה עם איראן בסוריה.
ביום שישי שעבר הגיעה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל למוסקבה וניסתה לגייס את פוטין לתמוך בהישארות בהסכם. "ההסכם הזה לא אידיאלי, אבל איראן, על פי הידע של גורמי הפיקוח הגרעיני הבינלאומיים, דבקה בהתחייבויותיה", אמרה מרקל, כשהיא נושאת את המסר הקבוע של תומכי ההסכם. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון צפוי לבקר ברוסיה ביום חמישי הקרוב כדי לנסות לרתום אותה למאמץ האירופי הכולל לשמר את הסכם הגרעין. תחילה הביקור הצפוי עורר מחלוקת, בין השאר בשל פרשת חיסולו של המרגל הרוסי בבריטניה, אולם כעת, עם הפעולות האמריקניות נגד איראן, הפכה הנסיעה לצורך אירופי של ממש.

"ההקשר לנסיעה (של מקרון לרוסיה) השתנה", אמרה טטיאנה קסטובה-ז'אן, ראש המרכז הרוסי במכון הצרפתי ליחסי חוץ. "הסוגיה האיראנית מספקת פתיחות לרוסיה. פתאום צרפת מוצאת את עצמה באותו צד של רוסיה ואיראן". דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב אישר את הדברים, אולם הבהיר כי הנושא האיראני לא יהיה היחיד שיעמוד בפגישת המנהיגים. "איראן לא יכולה להיות במוקד תשומת הלב של השיחות הללו, ישנן סוגיות ביחסים הבילטרליים ובעיות בינלאומיות אחרות על הפרק, וצמצום העניינים שיידונו רק לנושא אחד – יהיה לא נכון". מדבריו של פסקוב ניתן להבין כי העובדה, שפריז, ברלין ובעלות בריתן ביבשת הישנה זקוקות למוסקבה על מנת להציל את ההסכם, מחזקת את כוחו של פוטין, ש. הרוסים מבינים זאת וינסו להניח על השולחן סוגיות נוספות שבמחלוקת בין מוסקבה לאירופה, בין השאר המשבר באוקראינה, הסנקציות שהוטלו על גורמים רוסיים וגירוש הדיפלומטים הרוסים ממדינות אירופה בעקבות חיסול המרגל.
נראה כי השאיפות האירופיות נפגעו מעט מאחר שהרוסים, שזיהו את ההיחלשות במעמדה של איראן והגיבו בהצגת עמדה חדשה בנוגע לסוגיה הסורית, שנראה כי עומדת בקנה אחד עם הדרישה האמריקנית והישראלית, שלפיה איראן תסיג את כל כוחותיה מסוריה. ביום חמישי שעבר נפגש פוטין עם בשאר אל אסד בסוצ'י, שם קרא להתחיל בתהליך מדיני להסדרת המצב בסוריה והפתיע כאשר הצהיר שבמסגרת התהליך, כוחות זרים הלוחמים במדינה יצטרכו לסיים את מעורבותם. "אנו מניחים כי בהמשך לניצחונות וההצלחות הצבאיים של צבא סוריה בלחימתו נגד ארגוני הטרור ובכפוף לתחילת תהליך פוליטי פעיל, על הכוחות הזרים החמושים יהיה לסגת משטחה של הרפובליקה הערבית הסורית", אמר פוטין בסיום פגישתו עם אסד.

טפח נוסף מהעמדה הרוסית החדשה נגד איראן נחשף היום בעיתון הכווייתי "אל ג'רידה", שם דווח מפי מקור במשרד החוץ האיראני המעורה בפרטים כי פוטין העביר לאיראנים הצעה אמריקנית-ישראלית, שלפיה כוחות הביטחון של ישראל יפסיקו לתקוף בסוריה בתנאי שטהרן תסיג את כוחותיה מסוריה – כולל חיזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות במדינה. המקור האיראני ציין כי גורמים רשמיים ברוסיה אמרו למקביליהם בטהרן כי אין הסכם שקובע שהרפובליקה האסלאמית תשאיר את כוחותיה הצבאיים בסוריה לאורך זמן וכי הפעולות של משמרות המהפכה והשלוחות שלה בסוריה יגררו את אזור המזרח התיכון למלחמה קשה, אך טהרן לא נענתה לבקשה הרוסית. בנוסף ציין המקור האיראני כי הרוסים הדגישו בפני טהרן שבכוונתם להשאיר כוחות מוגבלים בבסיסים הקבועים של רוסיה בסוריה, בעיקר בשדה התעופה בחמימים ובלטקיה ובטארטוס, וכי פגישת פוטין-אסד עסקה בהצעה הזו ולאחריה החלו פעולות של מצד הרוסים להקים בסיס חדש בדיר-א-זור. כעת, נכתב ב"אל ג'רידה", בטהרן מחכים להחלטת הסורים.
הביממה האחרונה כבר יצאה הודעת תגובה של האיראנים, שדוחה את הדרישה הרוסית ושמה על השולחן את המתיחות ביין שתי המדינות. "אף אחד לא יכול לאלץ את איראן לעשות משהו, איראן היא מדינה עצמאית שקובעת בעצמה את המדיניות שלה", אמר דובר משרד החוץ האיראני בהראם קסאמי. "איראן נוכחת במדינה בהתאם להזמנת הממשלה הסורית, למען המלחמה בטרור וההגנה על שלמותה הטריטוריאלית של סוריה וכך זה יימשך כל עוד הממשל הסורי ירצה בסיוע הזה". לדבריו, "אלה שנכנסו לסוריה ללא הסכמת הממשלה הסורית חייבים לעזוב", כשהוא מתכוון, בין השאר, לארה"ב, לטורקיה ולמדינות נוספות שמקיימות פעילות מלחמתית בשטח סוריה.
העימות הישיר עם מוסקבה, שהחל להפוך לגלוי עשוי לפגוע בתוכניות האיראניות בנוגע למזרח התיכון וכן במאמצים האירופיים להשיג את תמיכתו של הדוב הרוסי בסוגיית הגרעין. פוטין, שכולם ציפו שיעמוד בראש המתנגדים למהלך האמריקני, היה הראשון להגיב לנפילה במעמד הבינלאומי של הרפובליקה האסלאמית וכך הפך לגורם שבכוחו לכופף את התומכים בהשארת ההסכם על כנו וכאחד שעיני כולם נישאות אליו.
