ימים מתוחים עוברים על מערכת הביטחון בישראל ועל עם ישראל: האירועים בגבול עזה בעקבות העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, יום הנכבה, פתיחת חודש הרמדאן, וכמובן האיום האיראני – כל אלו מדירים שינה מעיניהם של ראשי צה"ל, השב"כ והמוסד וכמובן מעיניו של ראש הממשלה נתניהו.
ועדיין, חשוב ומהותי להציף גם בימים אלו איום אסטרטגי חשוב ומשמעותי ביותר על ריבונותה, שלומה וביטחונה של מדינת ישראל, כזה שנדמה לפעמים שנמצא מתחת לרדאר של הממשלה, וראשיה אינם מקדישים לו מספיק מחשבה ותשומת לב. מדובר באיום על נכסיה האסטרטגיים החשובים של מדינת ישראל – הקרקעות והמים.
אנחנו, תושבי הר חברון, חוזים בעיניים כלות כיצד מידי יום ביומו מאבדת מדינת ישראל את נכסיה החשובים מאין כמוהם, כיצד מתבצע כרסום מאסיבי בקרקעות המוגדרות שטחי C (קרקעות בשליטה ישראלית מלאה) באמצעות גניבתן לאור היום, על ידי בדואים וערבים תושבי האזור. רק לאחרונה הוקם, בן לילה ומתחת לאפה של המדינה, מבנה ענק של בית ספר בלתי חוקי של הרשות הפלסטינית, בצמוד לבניין המועצה בהר חברון. בצעד חריג, הרס המנהל האזרחי את מבנה בית הספר לאחר תקופה.
אבל ככל מפלצת, גם לזו יש כמה ראשים. מבנה בית הספר אמנם נהרס, אך עיר בלתי חוקית שלמה על שטחי C הוקמה בשטחנו בסמוך ליישוב כרמל. לא מדובר בכמה אוהלים בודדים, אלא בעיר בנויה שלמה בת למעלה מ-1600 מבנים, הכוללים בתים, מבני ציבור, בתי ספר ועוד. חומה ומגדל גרסת הפלסטינים והבדואים. והכל, להזכיר, על שטחים בשליטה ישראלית מלאה. כולם נבנו ללא אישור ואף לא אחד מהם נהרס.
גם גניבות המים באזור מתבצעות על בסיס יומיומי ופוגעות באופן קשה במשאבי המים המוגבלים של מדינת ישראל. הרשויות נזעקות לטפל בגניבות ושאיבות בלתי חוקיות של מים מצינורות המים המונחים באזור ונאלצות לעתים לאבטח קווי מים מסוימים.
מי שעוקב אחר המצב לאורך שנים ורואה את הכרסום בשטחינו, מי שעיניו בראשו ומי שמשאביה האסטרטגיים של מדינת ישאל יקרים לליבו – צריך להיות מודאג מאוד. מדינת ישראל וראשיה החליטו, למרבה הצער, שלא להחליט. גניבות הקרקעות כמעט ואינן זוכות להתייחסות, לאכיפה ולטיפול ראויים, גניבות המים מתוקנות נקודתית ואינן גוררות בעקבותיהן אכיפה נוקשה.
כך, למעשה, ישראל מאבדת מידי יום ביומו את ריבונותה בשטחי C החשובים כל כך. בלי "תהליך מדיני, בלי "ויתורים כואבים", בלי "מחיר השלום". הפה מחזק את שטחי יו"ש ומכריז על חשיבותם והידיים, הידיים מאבדות את הריבונות בשטחינו.
שטחי סי מהווים 60 אחוזים משטחי יהודה ושומרון. בשטחי סי חיים כ-450,000 יהודים ורק 180,000 ערבים. אי החלת ריבונות ישראלית, או למצער אי אכיפה, זו החלטה להפקרת השטח לאיבוד ריבונות ולהחלת לריבונות זרה.
על מדינת ישראל לקבל החלטה היום. אם שטחי C ונכסי המים והקרקעות של מדינת ישראל הם באמת נכסים אסטרטגיים חשובים לביטחונה, לביסוסה במרחב הגאופוליטי באזור, לשמירת גבולותיה – עליה להתנהג בהתאם; לאכוף את האיסור לבנות בשטחי C באין מפריע, להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, להראות מי שולט בשטח ולמי שייכים שטחי C. ומוטב מאוחר מאשר אף פעם.
יוחאי דמרי הוא ראש המועצה האזורית הר חברון
