בשבועות האחרונים נוחלת ישראל הצלחות צבאיות ומדיניות חשובות: ההישג המודיעיני המרשים של זרועות המוסד שהגיעו עד לטהרן, פרישתה של ארה״ב מהסכם הגרעין, מתקפת המנע הישראלית בסוריה והתמודדות יעילה עם ״תהלוכות השיבה״ ברצועת עזה עם אפס נפגעים בצד הישראלי.
על רקע זה עולה השאלה: האם העורף מוכן להסלמה ואף למלחמה כוללת?
כשר הביטחון במלחמת לבנון השנייה למדתי עד כמה חיונית מוכנות העורף למצבי חירום. בראש ובראשונה, ההשקעה בעורף היא השקעה בהצלת חיים. מעבר לכך – העורף החשוף הקשה מאוד על ניהול המערכה, שכן, בזמן שעין אחת של הדרג המדיני והביטחוני הייתה ממוקדת בחזית מול חיזבאללה, עין שניה נדרשה לעקוב בדאגה אחר הפגיעות ביעדים אזרחיים בחיפה וברחבי צפון הארץ.
בנוסף, מיגון יעיל גם מוריד את המוטיבציה של האויב. את התסכול הגדול אנו מזהים לשמחתנו בקרב שורות החמאס בעזה, ארגון טרור שהתייאש כבר מיציאה למלחמה נוספת עמנו ומפציר בממשלת ישראל לשקול הפסקת אש לטווח הרחוק.
כשר ביטחון אזרחי וכתושב שדרות, ידעתי היטב את המשמעות הקשה של ירי הטילים והפצמ״רים מעזה לעבר יישובי הדרום. במקביל לתהליך שיקום צה״ל לאחר המלחמה בצפון, פתחתי בתהליך אינטנסיבי בדרום של חיזוק המיגון הפסיבי (ממ״דים לכל היישובים צמודי הגבול, מיגון מבני ציבור) ובניית המיגון האקטיבי (כיפת ברזל). לאחרונה הצטרפה לכך גם הטכנולוגיה של השמדת מנהרות הטרור.
המבחן המרכזי שצריך להנחות את מקבלי ההחלטות הוא האם אזרחי ישראל יכולים להמשיך לקיים חיי שגרה באופן סביר בעת מתיחות ביטחונית ואף במלחמה. בדרום הוכחנו שזה אפשרי. שם, בעימות, כל המערכות עובדות. אולם בצפון המציאות שונה.
בשבועיים האחרונים נחשף הציבור לנתונים קשים מתוך דיונים שהובלתי בוועדת המשנה למוכנות העורף של הכנסת. כך התריע האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד העורף, כי במדינת ישראל 2.5 מיליון אזרחים אינם ממוגנים וכי עד 100 קילומטר מגבול הצפון – מעל 150,000 בתים לא ממוגנים.
בוועדת המשנה שבראשותי חילקנו את השטח לשלוש רמות: רמה מידית של 9-0 ק"מ, שם על המדינה לממן את החוסרים במיגון. ברמה השנייה של 20-9 ק"מ נדרש מיגון מידי של כל מבני הציבור, למשל תשתיות רגישות, בתי-ספר ובבתי כנסת שאין בהם ממ"ד.
ברמה השלישית – בשאר חלקי הארץ, כל בית שנבנה עד לשנת 1990 לא היה מחויב בהקמת ממ"ד. כך, בערים שלמות ברחבי הארץ מרבית הבתים לא מוגנים. הצעת חוק "ממ"ד לכל אזרח" שח״כ אבי דיכטר ואני נעלה בוועדת השרים לחקיקה ביום א׳ הקרוב (27.5) מבקשת לפתור מצב זה ע"י מתן תמריצים והקלות לבניית ממ"ד בכל אותם מקומות.
לאחר שוועדת המשנה למוכנות העורף קראה למיגון הצפון במשך תקופה ארוכה, שר הביטחון ליברמן הציג את עיקרי תכניתו. מדובר בתכנית חיונית ומתבקשת למיגון הצפון, הגם שאינה מטפלת בשאר חלקי הארץ.
מה שלא ברור מהודעתו של ליברמן הוא האם אכן סיכם עם האוצר על מקור תקציבי לאותם 5 מיליארד השקלים הנדרשים למימוש התכנית. שלא יהיה ספק: תקציבים אלה בהישג יד.
ראש הממשלה ושר האוצר מתגאים פעם אחר פעם בעודפי הגבייה הגדולים, בין השאר עקב מכירות גדולות בשוק ההייטק הישראלי. באופן זה התווספו לקופת המדינה – רק ברבעון האחרון – 1.6 מיליארד שקלים. עד כה נוצלו עודפי הגבייה לטובת הפחתה במסים. בעלי משכורות ממוצעות וגבוהות מרוויחים מכך כמאה שקלים תוספת למשכורת.
על נתניהו וכחלון לקבל החלטה עקרונית שעודפי הגבייה בשנה הקרובה יושקעו כולם במיגון ושיפור המוכנות בעורף. זו לא רק החלטה הגיונית – אלא השקעה חד-פעמית שתחזיר את עצמה בגדול בכל עימות עתידי. אני משוכנע שרוב מוחלט מבין הזכאים להגדלת שכר הנטו שלהם עקב הפחתת מסים, יעדיפו לראות את הכספים מושקעים במיגון מיליוני האזרחים החשופים כיום לפגיעה.
שר הביטחון לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, מכהן כיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף בוועדת החוץ והביטחון.
