ראש הממשלה אריאל שרון הפך את עורו באמצע העשור הקודם, התנדב להיות קבלן הביצוע של גחמות השמאל, ביצע גירוש קשוח של רבבת יהודים מרצועת עזה ומצפון השומרון, הרס את בתיהם והפך אזורים אלה לנקיים מיהודים ובתמורה זכה למעמד של אתרוג. כתוצאה מן הפשע – המשך ישיר ל"שלום" אוסלו ולמלחמת אוסלו – נעטף שרון בצמר-גפן, ויישובי 'חוטף עזה' נעטפו באש – באוויר, מעל הקרקע ומתחתיה.
אירועי השבועות האחרונים, שבהם מחבלים ומגנים אנושיים ("מפגינים" ו"צעדת השיבה" בפי מפלגת השמאל/תקשורת) הנשלחים לפניהם מתנפלים על הגדר מוכיחים שוב ושוב שאין תוחלת לגדר "הביטחון" ול"פתרון" שתי המדינות. המציאות הצפויה מראש המתרחשת מול רצועת עזה תתפשט לכל מקום אם לא תיבלם ביד ברזל ולמרבה הצער גם באש חיה ורבה, התוצאה של מעשי האויבים התאומים עבאס/חמאס. אין משמעות לגדר ללא כוח אש מאחוריה.
"פתרון" שתי המדינות – עובר שנולד מת – ראוי שיעבור מן העולם. ראש הממשלה נתניהו נאלץ לתמוך בו כדי לצלוח את שמונה שנות העוינות של הנשיא ברק חוסיין אובמה, אבל אין כל הצדקה להמשיך את מצעד האיוולת. עליו להבהיר בהקדם לנשיא דונלד טראמפ שאין תוחלת וטעם לתוכנית מדינית שכבר נוסתה ונכשלה, המתבססת על כרעי תרנגולת של "פתרון" שתי המדינות.
המציאות הוכיחה לכל מי שעיניו בראשו שטרנספר גזעני של יהודים והקמת גדרות אינה מספקת את האויב האומר בגלוי – ויש להאמין לו – שמטרתו היא ארץ ישראל כולה, משתי גדותיו של הירדן. במלים אחרות "שלום עכשיו" הוא שקר והונאה ואין סיכוי לשלום בדורנו, ומי שמאמין ב"שלום עכשיו" משקר לעצמו ולאחרים. חובתו של נתניהו להבהיר לטראמפ את הסכנה בפצצה הפלסטינית באותה נחישות שבה הבהיר לו את הסכנה בפצצה האיראנית.
יש הממשיכים עדיין לפזז סביב עגל הזהב של "פתרון" שתי המדינות בנימוק השקרי כי החלופה לו היא מדינה דו-לאומית. על כך יש להשיב כי מדובר באיום בעזרת דחליל. יש להפריד בין דמוגרפיה לגיאוגרפיה: ארץ ישראל המערבית – כבשת הרש המצויה בידינו והמהווה רק כארבע חמישיות מארץ ישראל השלמה באמת – אינה ניתנת לחלוקה. לעומת זאת זכות הבחירה ניתנת לחלוקה: היהודים יצביעו לבית הנבחרים בירושלים בירת ישראל; ערביי ארץ ישראל יצביעו לבית הנבחרים ברבת-עמון, אחרי שממילא יסלקו ממקומו את השליט ההאשמי העוין את ישראל אבל שורד בעזרתה. כאמור, מטרתם היא ארץ ישראל כולה, משתי גדותיו של הירדן.
עד אז אין ברירה אלא לנשוך את השפתיים ולבצר את קיר הברזל, כפי שהייתה עושה כל מדינה שפויה, לרבות "המעצמות" האירופיות הצבועות, שאותן יש להרחיק מכל מעורבות בעניינינו. חלק גדול מהתסבוכת הנוכחית הוא תוצאה של מחדלים שלהן לפני כמאה שנים ושל הכיבוש הבריטי האכזרי שמנע הצלת חלק מיהודי אירופה. כמובן שיש לדחות על הסף כל מעורבות של הסולטן הארדואני, שהפך את ארצו למדינת אויב.
