"מסתבר שיש דרך אחרת, זה נקרא ניהול. לנהל, לא להתעסק בפוליטיקה. מה שלא היה פה משך כמה שנים", הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט אתמול במליאה. כך רואה את עצמו מי שנכנס ללשכת ראש הממשלה לפני כשנה והאמת היא שזו גם הייתה התחושה שנוצרה בקרב מצביעים רבים מימין: נפתלי בנט הגיע רק לנהל את התאגיד הענק שנקרא מדינת ישראל. העניין הוא שתפקיד ראש ממשלת ישראל מורכב מאלמנטים נוספים מלבד ניהול טוב; זה תפקיד מנהיגותי בעיקרו שדורש את הקשר עם העם אותו הוא נבחר או, במקרה הזה, בחר להנהיג.
נראה שבשנה האחרונה, בנט העדיף להצניע את המרכיב הזה כדי להימנע מתקריות לא נעימות. כך, הוא לא ביקר באף יישוב ביהודה ושומרון מאז נכנס לתפקיד עד הבוקר, כשהגיע לחגוג עם היישוב אלקנה 45 שנים על הקרקע. הוא גם ביטל ברגע האחרון את השתתפותו בכנס השנתי של בשבע, ולא נכח בהלוויות נרצחים או הגיע לנחם את משפחות האבלים של קורבנות הפיגועים האחרונים. המפגש הפומבי הראשון שלו עם הביקורת של המשפחות השכולות היה ביום הזיכרון האחרון, בנאומו בטקס לזכרם של נפגעי הטרור.
בנוסף להתמקדות בצד הניהולי של המדינה, בשנה האחרונה הוא אף פעל רבות לשימור יציבות הקואליציה. אני משערת שהממשלה הזו תשלים לפחות את הקדנציה של בנט, ואם היא תתפרק זה יקרה במשמרתו של לפיד, אבל גם עכשיו, כל שר עובד לעצמו. שר הביטחון בני גנץ עושה כבשלו ביהודה ושומרון מבחינה מדינית. אמנם אושרו בשבוע שעבר אלפי יחידות דיור על ידי הדרג המדיני, אבל האצבע על השלטר היא של גנץ. שר האוצר אביגדור ליברמן שולט לא רק במשרד האוצר אלא גם על בוועדת הכספים. השר לביטחון הפנים עמר בר-לב לא עושה מספיק למען ביטחון הפנים של ישראל למרות הצהרותיו של בנט כי המשימה הראשונה היא הבטחת ביטחונם של אזרחי ישראל, ושר הבריאות ניצן הורוביץ אמור להשתלט גם על ביטחונם התעסוקתי והפיזי של עובדי בתי החולים.
אך לאחרונה נדמה שבנט הבין כי אין מנוס מלפנות מקום בלו"ז הראש ממשלתי גם לפוליטיקה הפנימית של מפלגתו ולקהל אותו היא מייצגת. המהלכים האחרונים של בנט מלמדים שהוא לא באמת יכול להתנתק מהמחנה בו הוא צמח – למרות שזו משאלת הלב הגלויה שלו. היועצת המדינית לשעבר שמרית מאיר הייתה מי שחיזקה את הצד הזה, שנתנה ביטוי לגלישה למרכז. ההכרזה לאחרונה על התפטרותה הייתה ניצחון לציר הימני בלשכתו של בנט.
השלב הבא היה הפיכת היוצרות בהכלת פרישתה של עידית סילמן: בנט החליט על הדחתה מוועדת הכנסת, ועשה זאת לאחר שסילק אותה בבושת פנים מישיבת הסיעה אמש. ציפוף השורות עם הדחתו של יום טוב כלפון מהמפלגה והחזרת מתן כהנא לשלוחת ימינה בכנסת נועדו לא רק להבטיח את שלמות הקואליציה אלא להבטיח שימינה לא תפוצל.
למרות הביקורת שטוענת כי כל תחלואות ימינה הן תוצאה של הפרות ההבטחות של המפלגה לבוחריה ושיתוף הפעולה עם התנועה האסלאמית, ההתעסקות הפוליטית הקטנה שבנט נפנה אליה היא לגיטימית. לגיטימי מצד ראש הממשלה לייצב את סיעתו ולהבטיח את שלמותה. לגיטימי גם שהוא יעשה זאת לצרכי בחירות או לצרכי שלמות הקואליציה. בשורה התחתונה, הוא עושה זאת כי הוא חושב שהישארות מפלגתו בממשלה הכרחית עבור מדינת ישראל, בנוסף כמובן לרצון המובן שקיים אצל כל אחד מ-120 חברי הכנסת להיות כמה שיותר נוכח בזירה הפוליטית.
נפתלי בנט עומד על פי תהום פוליטית, על קצות האצבעות, ומבין רגע לפני התרסקות שראש ממשלה בישראל לא יכול להרשות לעצמו להיות רק מנהל, הוא חייב להתעסק גם בפוליטיקה.
