צה"ל רשם לאחרונה הישג נאה דווקא בתחום האזרחי: הוא הצליח לייצר הסכמה נדירה בענייני דיומא בין כלל רבני הציונות הדתית, מפאתי האגף הליברלי ועד הקצה החרד"לי, מבית הלל ועד בית שמאי. כולם מוטרדים מהתהליך המתרחב של סגירת יחידות קרביות בפני חיילים שומרי מצוות עקב שילוב נשים שם. בלב כבד, אחרי היסוסים ממושכים, הם נערכים לפתוח במאבק גלוי נגד המשך התהליך. מערכה גלויה פחות מתנהלת כבר ימים רבים. הרבנים מתריעים מפני משבר רגשי עמוק ביחסים שבין הציונות הדתית לצבא, משבר שכבר פוגע ממשית בצבא ומתחיל לחולל תמורה דרמטית בנוף האנושי של המערך הלוחם.
לפי שעה, במטה הכללי מתרגשים פחות, אולי כי מניחים שם בטעות שהרבנים ותלמידיהם יבלעו ברוב ממלכתיותם את הגלולה המרה הזאת. התנגשות מיותרת ממשמשת ובאה. צה"ל, שבניגוד למצבי משבר קודמים בין שני הצדדים – כמו ההתנתקות – אינו אנוס למלא הנחיות מכאיבות מגבוה, מתבצר למעשה בעמדותיו. פגישות ושיחות שנועדו ליישב את המשבר הסתיימו בלא כלום.
על תרומת משאבי האנוש של הציונות הדתית למערך הלוחם אין צורך להכביר מילים. בדור האחרון היא מתבטאת בגידול מעריכי בנוכחותה בדרגי הפיקוד, אם כי בינתיים לאו דווקא בפורום מטכ"ל. על פי נתונים בלתי רשמיים, כ־40 אחוז מצוערי בה"ד 1 הם חובשי כיפות. הייצוג שלהם ביחידות המתמרנות גבוה בהרבה מהנפח הציוני־דתי באוכלוסייה הכללית, וגבוה גם באופן מוחלט. יותר ממחציתם מגיעים לצה"ל מספסלי המכינות, מישיבות ההסדר או מהישיבות הגבוהות, כך שבלשון המעטה צה"ל אמור להאזין למשאלות הרבנים לפחות כפי שהוא קשוב למשנה הפמיניסטית. אבל בשנה־שנתיים האחרונות הוא בוחר לזרום איתה.
צה"ל 2022 זקוק מאוד ללוחמות. קיצור שירות החובה, צניחת שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית ומסורת ההשתמטות העתיקה במגזר החרדי – מחייבים את מילוי השורות החסרות בצעירות אמיצות הנחלצות לתרום את חלקן למאמץ המלחמתי. בבקו"ם שולחים אותן למג"ב, לסוללות ההגנה האווירית, למערך הגנת הגבולות ולשלל יחידות נוספות. יותר מ־90 אחוז ממרחבי צה"ל פתוחים בפניהן, אפילו הרבנות הצבאית. עם כל זה הרבנים השלימו בהדרגה. הם לא אחוזי אימה מעצם השהות של תלמידיהם בבסיסים מעורבים, אך מתייחסים בפיכחון למצבי הקרבה האינטימית שהשירות הקרבי מייצר בשפע. בעידן מי־טו אין צורך להכביר על כך מילים. לכן הם מעודדים את תלמידיהם לשרת ביחידות לא מעורבות. פקודת השירות המשותף מ־2016 מעניקה לכל חייל אפשרות בחירה ביחידות כאלו. בפועל, המפקדים הנוגעים בדבר לא תמיד מאפשרים בחירה שכזאת, והחיכוכים סביבה מתרבים.
לאורך השנים היו עליות ומורדות ביחסים שבין צמרת צה"ל לרבני הציונות הדתית. כמעט תמיד היה גם שיג ושיח, ובדרך כלל נמצאו פתרונות. לא ברור מדוע צה"ל מקשיח מולם עמדות לאחרונה, אולי בגלל הידוק המצור של הכוחות הפרוגרסיביים סביב מחנה מטכ"ל. ראשי הישיבות צופים בשברון לב בתהליך שעובר, למשל, על חיל התותחנים: במשך שנים רבות פעלו בו שני גדודים של גברים בלבד ("יחידה מגדרית" בעגה הצבאית). חיילים דתיים יכלו לשרת בהם. אבל ב־2019 נותר רק גדוד אחד, וב־2020 שולבו חיילות גם בגדוד השני, חוץ מבסוללה אחת. לו היה מדובר במספר גדול של חיילות, הרבנים היו מעכלים איכשהו את רוע הגזרה, אבל מספרן הזעום – עשר לוחמות בגדוד בן מאות לוחמים – מעורר בהם תחושה שמדובר באופנה ולא באילוץ; שמישהו עושה להם דווקא או במקרה הטוב מתעלם מתחנוניהם.
זו לא רק תחושה. לפי עדות שהגיעה אלינו, קצין בכיר מאוד בתותחנים התייצב בטקס של סיום קורס, והכריז שם ששילוב הנשים בחיל תותחנים נובע מסיבה אידיאולוגית: בחברה הישראלית קיים אי שוויון מגדרי, ולדבריו צה״ל צריך להיות חוד החנית של השינוי המיוחל. קצין בכיר אחר בגדוד הכריז, בעקבות בקשת מפקדים דתיים להציב אותם בסוללה מגדרית, כי הוא רואה לעצמו חובה פדגוגית לשבץ אותם דווקא בסוללה עם בנות. אחרי דין ודברים תוכניתו סוכלה, אבל בינתיים הוא הספיק להטיח את המילים "פרימיטיבי" ו"חשוך" באחד המפקדים הדתיים, שנאלץ לוותר על קורס קצינים כדי שלא להישלח אחר כך לסוללה מעורבת.
עדות נוספת שנמצאת בידינו עוסקת בקצין מיון שהוליך שולל טירון ירא שמיים ושלח אותו ליחידה מעורבת. גם במסלול הקצונה של התותחנים אין לצוערים דתיים אפשרות מילוט משירות צמוד עם צוערות. אחדים מהם נאלצו לעזוב את החיל או לפרוש מצה"ל מכיוון שנבצר מהם להשתבץ ביחידה מגדרית.
ייתכן שזוהי רק התחלה. בעוד כשבועיים אמור הרמטכ"ל כוכבי להשיב על עתירת ארבע צעירות שתבעו מצה"ל להציב אותן בכל יחידה קרבית שבה יחפצו. ראשי המכינות והישיבות חוששים מאוד מהתשובה הצפויה. ברור להם שכוכבי אינו שש להיענות לעתירה הסהרורית, המתייחסת לסיירת מטכ"ל כאל מכון להעצמה נשית, אך ייתכן שיבקש להימנע מעימות חזיתי עם ארגוני הנשים, ולכן ישיב לעתירה בהתנסחות פשרנית שתחייב את יורשיו להציב נשים גם בגולני, בצנחנים ובחטיבת הקומנדו. צעירים דתיים שהשקפת עולמם מונעת מהם לשרת ביחידה קרבית מעורבת, יעדיפו לשרת ביחידות קרביות הרבה פחות. אחד הרבנים הבקיאים היטב בסוגיה אומר בכאב שכבר עכשיו צה"ל הופך בהדרגה לצבא שבטים. ביחידות לוחמות רבות נותר רק קומץ חובשי כיפות, ולעומתן יש יחידות (מגדריות) שבהן שיעור הדתיים נושק ל־50 אחוז ואף עובר אותו.
בצה"ל אומרים לנו בתגובה: "צה״ל, כצבא העם, משלב בשורותיו את כלל חלקי החברה הישראלית, ומאפשר לכלל משרתיו לשמור על אורח חייהם ואמונתם. זה שנים רבות מתקיים שירות משותף ביחידות צה"ל השונות, לרבות בגדודי התותחנים, הגנת הגבולות והאיסוף הקרבי. בהתאם לפקודת השירות המשותף, חייל אשר מצהיר כי אורח חייו אינו מאפשר שירות במסגרת מעורבת, משובץ במסגרת מגדרית מתאימה, באופן העולה בקנה אחד עם צורכי המערכת ועם נתוניו. הטענה על פיה צה״ל שינה את המדיניות ביחס לפקודת השירות המשותף אינה נכונה. בנושא שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים נערכה בחינה מקיפה על ידי צוות מקצועי. הצוות המקצועי העביר לרמטכ"ל את מסקנותיו והמלצותיו בעניין. התייחסות צה"ל תימסר לבית המשפט במסגרת העתירה, כמקובל".
