עם כל הכבוד לזמן גאולתנו, יש מציאות להתנהל בה. לא היה נעים לשמוע השבוע בכיר אירופי שהבהיר שהיבשת שהוא מתראיין ממנה לא מתכוונת להקל על ארצנו הקטנטונת ועל קברניטיה הנלהבים. טראמפ, אמר אותו בכיר, לא יישאר בשלטון לנצח. הניחוח המאפיונרי של הדברים לא ערב במיוחד לאוזן הישראלית, בטח לא אחרי שמהלכים מדיניים שלמים הוטחו פה משמאל לימין בלחץ בלתי פוסק בשם הצורך ליישר קו עם ממשל אובמה. מתברר שאז איש לא ישב עם היד על הסטופר, איש לא המתין לחלוף שמונה השנים הרעות והקשות שהנחית עלינו הנשיא האמריקני הכי לא ידידותי לישראל זה עשורים רבים.
מרגיז ומקומם לראות כיצד דברי הבכיר האירופי מאומצים בחום בידי האופוזיציה בארץ, כאילו אין לה אינטרס לאומי זהה לזה של הקואליציה. ממי שסרו למרות הממשל בוושינגטון וטענו שישראל צריכה ללכת לקראתו בצעדי נסיגה מרחיקי לכת ולו כדי לשמר את היחסים התקינים, מצופה היה שיישרו קו גם כשהשלטון בארה"ב משתנה.
נכון, ישראל לא יכולה להישאר שאננה ומדושנת. אויביה ממתינים לשעת כושר לקום ולטרוף. הם מועצמים ונתמכים בכסף רב ובמורליות אירופית בזויה ושקרית, שמשמשת כמנוע חם ובוער ומתודלק היטב. אבל כל אלה לא צריכים להרתיע את ישראל מהיום שאחרי טראמפ, אלא לעורר אותה להגיע אליו מוכנה. לקבוע עובדות בשטח שאין מהן חזרה, ממש כמו העברת השגרירות לירושלים. להישען על התמיכה הספק־ראשונית ספק־חד־פעמית הזו, ולהתבסס בהתיישבות בלי להתנצל.
ישראל חייבת להבהיר לפלסטינים את מה שהם עדיין מתקשים לעכל: הטרור שלהם עובד קודם כול נגדם, לא רק בגלל מחיר הדמים אלא גם בגלל הפגיעה במימוש השאיפות המדיניות שלהם. אם היום גם רוב הימין הישראלי מוכן לאפשר לפלסטינים ישות עצמאית שהיא פחות ממדינה, הרי כל מנהרה שנחשפת, כל עפיפון ששורף שדה תבואה, כל ניסיון רצח יהודים – מרחיקים את העצמאות הזו יותר ויותר. הניסיון העזתי לא מעורר חשק לוותר על אזורי מולדת נוספים. הוא ממש דורש נטיעה מוגברת בקרקע, פיתוח ההתיישבות והעצמתה. צוררי ישראל ומצרי גבולותיה לא יוותרו ולא יעברו בשתיקה על ההתבססות הזו. הם רק מחכים להזדמנות לגלגל אחורה את ההיסטוריה הנכתבת כעת, ולהוריד את ישראל לשפל דאשתקדיים. אל תתנו להם.
לתגובות: orlyg@makorrishon.co.il
