יום רביעי, אפריל 9, 2025 | י״א בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

מירון ח. איזקסון

הסופר והמשורר מירון ח. איזקסון משמש כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, זכה במספר פרסי ספרות ביניהם בפרס נשיא המדינה לספרות עברית

כשהדת הגיעה למרצ

הניתוק של חלקים נרחבים ממרצ מהתחושות האמוניות והדתיות של ציבור יהודי גדול השפיע כנראה גם על קריאת המציאות מצִדם כלפי שותפיהם הערבים, כולל אלו המצויים במפלגתם

חברת כנסת ממרץ הודיעה לאחרונה על פרישה מהקואליציה כשנימוקה העיקרי לכך היה תחום הדת (בינתיים חזרה בה לעת עתה). היא הזכירה גם בראש הודעתה לראשי הקואליציה וגם בראיון לערוץ השני את המהומות בהר הבית ואת המתרחש במסגד אל-אקצה כקו אדום מבחינתה. נדמה, שמעבר לכל מה שנאמר, ישנה כאן אמירה מהפכנית מבחינת המפלגה שאותה ח"כ רינאוי-זועבי מייצגת.

מרצ מדגישה כמדיניות יסודית וקבועה את עמדותיה החילוניות המובהקות. רק במקרים נדירים ביותר, אִם בכלל, ניסתה מרצ לפנות גם לציבור היהודי המסורתי, שלא לומר הדתי. קשה גם למצוא דוגמא שבה הנהגת מרצ הובילה מאבק משמעותי הנוגע לזכויות יסודיות של שומרי המצוות בארץ מבחינת אורח חייהם וצורכיהם. והנה, דווקא נציגה ערביה מובהקת של המפלגה מוצאת לנכון לנקוט בצעד חריף ביותר וזאת מנימוקים של שמירה על אינטרסים דתיים של הציבור המוסלמי בארץ.

עניין זה בולט במיוחד על רקע פעילותו המנוגדת של חבר הכנסת עבאס, החותר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי בשעה שזהותה האסלאמית של מפלגתוֹ מודגשת ביותר. במקרה שלוֹ, השיקול הדתי דווקא מעודד אוֹתוֹ לנסות ולשפר את תנאי החיים של האזרחים הערביים תוך עקיפת מחלוקות אידאולוגיות – כולל בתחום הדתי. רינאוי-זואבי לעומתו, עוררה את הרלוונטיות של הממד הדתי עד כדי קירוב מעשי של מהפך שלטוני והחזרת הליכוד והמפלגות החרדיות לשלטון.

ראוי שניתן דעתנו על כיוון משמעותי זה. הניסיוֹן "להרדים" את המחלוקת הדתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני נובע בדרך-כלל מטעמים מעשיים. אכן הפחד מהתמודדות ישירה וכוללת במסגרת התחום הדתי מבוסס, ועִם זאת הולך ומסתבר שיהא זה מלאכותי להתעלם ממה שממילא קיים מתחת לפני השטח וגם על-פני השטח ממש.

הנימוקים הדתיים רלוונטיים ביותר גם בשעה שלכאורה הדוברים הם "חילוניים" מובהקים משני הצדדים. לפיכך ניסיונות של הידברות דָתית, הנעשים על-ידי מנהיגי דת בשני הצדדים, רצויים ביותר, גם אִם בינתיים תועלתם מוגבלת. לא ניתן להתעלם מהעוצמה ומהרלוונטיות של אמונות ודעות הן ביהדות והן באִסלאם ומהשפעתן הרבה על שורש המחלוקת והסכסוך. הניסיון למזער את המימד הדתי ולהציגו "כעוד נושא" מתוך המכלול אינוֹ אמִין. אנשים רבים מאוד רואים את זהותם הדתית ואת יישומה כמרכיב מנחה ויסודי בחייהם ובקביעת עמדתם הלאומית והמדינית.

ישנו כאן גם צד אירוני מסוים. הניתוק של חלקים נרחבים ממרצ מהתחושות האמוניות והדתיות של ציבור יהודי גדול השפיע כנראה גם על קריאת המציאות מצִדם כלפי שותפיהם הערבים, כולל אלו המצויים במפלגתם. הרלוונטיות של מרצ פחתה מאוד בציבור היהודי גם בגלל הניכור שלה כלפי מקומה החשוב של המסורת.

מסתבר שראייה שטחית זאת הקשתה על ראשי מרצ להבין עד כמה האג'נדה החילונית המוחלטת שלהם זרה לא רק לבני עמם, אלא גם לשותפיהם המוסלמים ולדרכם הפוליטית. אולי דווקא החמצה זאת תגרום למפלגה להרהר שוב בסִדרי העדיפויות שלה ובעמדותיה הנחרצות בכל הנוגע להגדרה הדתית של כל אדם ואדם וזאת גם אִם אינו משתייך לתפיסה החילונית המוחלטת המובילה מזה שנים את מרצ. או אז אולי אפילו יותר אנשים מסורתיים יוכלו לבחוֹן מפלגה זאת כרלוונטית בעבורם.

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.