לאחרונה, ובשקט יחסי, ירדו מסדר היום שלושה תיקים שהוגשו לבתי המשפט ושהיו יכולים לשנות מהקצה אל הקצה את תחום הכשרות במדינת ישראל. המשותף לכולם, ברעיון וברצון, הוא לראות את חוק רפורמת הכשרות של השר (לשעבר) מתן כהנא יוצא לפועל בתחילת שנת 2023.
כזכור, חוק ייעול הכשרות יצא לאוויר העולם ברעש גדול, אולי לכם הוא מוכר יותר בשמו "רפורמת הכשרות", זו שביקשה לעקור מתוכן את פעילות הרבנות הראשית בתחום הכשרות, להפקיע מידיה את האחריות על הנושא ולאפשר הקמת תאגידים פרטיים שהאינטרס הכלכלי, ולא ההלכתי, בראש מעיינם ובנוסף מאפשרת כמעט לכל שלושה רבנים עם כושר של רב עיר להקים תקן כשרות משל עצמם, זאת בניגוד גמור לדעת הרבנות הראשית.
כך שלמעשה, מבלי לומר זאת, האחריות על בדיקת הכשרות מוצרי המזון, ברשתות, במסעדות, בבתי המלון ובכל מקום בו נמכרים מוצרי מזון – עברה לצרכנים עצמם, אליכם, אלינו. זאת ללא כל בקרה על איכות וטיב הכשרות. מה גם שהחוק עבר בחוק ההסדרים מבלי להגדיר "שיניים בירוקרטיות", שהיו אמורות להתווסף לחוק רק מאוחר יותר, באמצעות תיקון לחוק, שעדיין לא קרה, וספק אם יקרה גם.
שלוש העתירות שנפלו להן בבית המשפט מספרות את הסיפור של רפורמת הכשרות כולה:
העתירה הראשונה היא של תנועת "נאמני תורה ועבודה" שרצתה לחייב את הרבנויות המקומיות להעניק כשרות גם למסעדות הפתוחות בשבת, זאת בניגוד לעמדת מועצת הרבנות הראשית. העתירה בבג"ץ נדחתה, מתוך ציפייה של שופטי בג"ץ שדנו בה, וטענו כי רפורמת הכשרות תביא "התחדשות בתחום". לכאורה, ברגע שתיכנס לתוקפה רפורמת הכשרות, יוכל כל תאגיד כשרות פרטי, לאפשר פתיחת מסעדות בשבת עם תעודת כשרות ולכן אין שום משמעות להחלטות הרבנות הראשית ואין צורך בעתירה. העתירה למעשה נפלה.
גם בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי "צהר פיקוח מזון" כנגד מחלקת היבוא ברבנות הראשית כמעט ונדחתה. בכשרות צהר ביקשו מבית המשפט לחייב את הרבנות לאפשר להם להיות מוכרים כגוף כשרות שיכול להעניק כשרויות למוצרים מיובאים מחו"ל, דבר שעד היום לא התאפשר, אך בית המשפט לא הכריע עדיין בבקשתם, ועמדת השופטים היא ההבנה שברגע שתיושם רפורמת הכשרות, כשרות צהר יוכלו לפתוח תאגיד כשרות עם תקן רבני שונה מזה של הרבנות, ולמעשה לייבא מוצרים כרצונם ולכתוב עליהם "כשר", מה שעד היום אסור. באותו דיון טען עורך הדין שייצג את צהר פיקוח מזון כי הם מעדיפים שבית המשפט יכריע כבר כעת, מכיוון שהם לא משוכנעים שהשלב השני של רפורמת הכשרות אכן ייצא לפועל, ולכן הם לא היו רוצים לחכות לו, אלא לקבל את האישור המיוחל כבר כעת. שופטי בית המשפט בקשו עדכון בעוד ארבעה חודשים, בו תתקבל החלטה בהתחשב בהתקדמות רפורמת הכשרות.
הליך משפטי נוסף שהתקיים ברקע רפורמת הכשרות הוא למעשה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד זייפן כשרות. תנועת נאמני תורה ועבודה הגישו התנגדות להסדר פשרה בתביעה הייצוגית בטענה שהרב דובדבני, שבין היתר מכהן כראש מערך הכשרות של צהר, מתיר את המוצר, זאת בניגוד לעמדת הרבנות הראשית. מדובר במוצר כרובית וברוקולי שלא עברו בדיקת נקיות מחרקים. בית המשפט דחה את ההתנגדות של נאמני תורה ועבודה ואף חייב אותם בהוצאות משפט.
בתי המשפט כרגע דוחים את העתירות שוב ושוב, מכיוון שהמצב החוקי הקיים כיום מחייב תפיסת כשרות מסוימת, על פיה בית המשפט אמור לפסוק. אך לא עוד זמן רב נשאר לנו שהמצב הזה ישאר כך, מכיוון שהחוק השתנה, ויישומו ייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה.
האמירה של השופטים די חוזרת על עצמה במרבית מפסקי הדין: "בקרוב המצב ישתנה, ותוכלו לעשות מה שאתם מבקשים, ללא צורך בפניה אלינו".
במשך חודשים פירקנו ופירטנו מדוע רפורמת הכשרות היא תכנית כושלת, מחוררת וחסרת יכולת לתקן, וגרוע מכך – עלולה להרוס אף יותר משבאה לתקן.
על כן, תיקון חוק הכשרות, היא הדבר הנצרך כרגע. בוודאי לאחר שקיבלנו גם את החותמת של עורך הדין של כשרות צהר, שכבר לא תולה ברפורמת הכשרות את תקוותיה של המיוצגת שלו. התיקון יעצור את המכשולים הגדולים שעלולים להיווצר כאן, אלה שהתרענו עליהם מתחילת הדרך. הגיע הזמן לעשות עבודת עומק, ולתקן באופן אמיתי את סוגיות הליבה של מערכת הכשרות, שצריכה טיפול מקצועי וענייני. הרפורמה אולי הצביעה על הצורך בתיקון המצב הקיים, אבל היא בוודאי לא הפתרון הדרוש.
רק מערכת כשרות אחת יעילה ומקצועית עם נהלים שקופים ומקצועיים יתנו לכולנו כשרות טובה יותר ואמינה יותר.
