עברה שנה מאז יציאת בני ישראל ממצרים. שנה בה החלו בתהליך של הפיכה מעם של עבדים לעם ה'. כחלק מאותו התהליך, חוו בני ישראל את מעמד הר סיני, למדו חוקים ומצוות, הקימו את המשכן והכינו את עצמן נפשית למסע שעתיד להסתיים בכניסה לארץ המובטחת. ועתה, משהמסע עומד להתחיל, יש צורך גם בהכנות פרקטיות למימושו.
פרשת במדבר עוסקת בהקמת המחנה ובהכנות למסע הפיזי, הכוללות בין הייתר הכרזה על נשיאי השבטים, מפקד הגברים יוצאי צבא, חלוקת השבטים לארבע מחנות, פירוט תפקידי שבט לוי ומניינם ועוד. אך בין ההכנות השונות, מתרחשים שני תהליכים חברתיים המשפיעים עמוקות על הסדר החברתי בתוך עם ישראל.
התהליך הראשון, אותו ניתן לראות בגדר מהפכה חברתית של ממש, עוסק בהקדשת הלווים לקב"ה תחת הבכורות: "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל-בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם". (ג, יב). עד למועד הציווי לבכורות היה מעמד מיוחד, וכולם הוקדשו לה': "כִּי לִי כָּל-בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְהוָה." (שם, יג).
אך בטרם היציאה למסע, מצווה הקב"ה את משה לקחת מידי הבכורות את תפקידם כבחירי ה' ולהעניקו לשבט לוי. החילוף בין הבכורות ללווים לא נעשה רק במלל. וכדי להעניק לו תוקף, נערכו שני מפקדים: האחד של הבכורות מגיל חודש ומעלה והשני של הלווים מגיל חודש ומעלה. כל הלווים נלקחו תחת הבכורות, ועודפי הבכורות מבני ישראל שמנו 273 בכורות, נפדו בחמישה שקלים לגולגולת: "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל. וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו פְּדוּיֵי הָעֹדְפִים בָּהֶם." (שם, מז-מח).
ההחלפה בין הבכורות ללווים, גרמה לשינוי עמוק בתוך המבנה החברתי של עם ישראל. עד לציווי בדבר ההחלפה, יכלו כלל בני ישראל להרגיש שייכות שווה לעבודת ה' – הבכור בכל משפחה שהוקדש לה', ייצג את משפחתו. אך עם העברת ההקדשה מהבכורות ללוויים, נוצר מצב בו כלל ישראל כבר אינם יכולים לקחת חלק בעבודת הקודש, ואילו שבט לוי, קיבל מעמד חדש והפך מ"עוד שבט" ל"שבט משרתי האל".
התהליך החברתי השני, התרחש בתוך שבט לוי ונוצר כתוצאה מהכפפתם של הלווים לכוהנים ומחלוקת התפקידים השונים למשפחות השבט.
"וְנָתַתָּה אֶת-הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (שם, ט). הלווים היו מסורים באופן מוחלט לכוהנים והם למעשה היו מתנה שנתנו בני ישראל לכוהנים, לבני אהרון. לכן, על אף רממותם של שבט לוי מהעם, הם עדיין היו כפופים בהיררכיה החברתית לכוהנים.
זאת ועוד, שבט לוי מנה שלוש משפחות (גרשון, קהת וממרי) ולכל משפחה הוקצו תפקידים שונים שהשפיעו על מעמדם בתוך השבט ומחוצה לו. המשפחה בעלת היחוס הרם ביותר היתה משפחת קהת. למשפחה זו הוענקו מוסד הכהונה, תפקיד נשיא נשיאי משפחות הלווים: "וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן …" (שם, לב), וכן הופקד בידיהם התפקיד החשוב ביותר במשכן, נשיאת כלי הקודש".
למבנה ההיררכי החדש בשבט לוי, הייתה השפעה ישירה על המשך מסעם של בני ישראל במדבר (ראה פרשת קורח) ועל המשך עתידם של בני ישראל.
כשמתכוננים למסע, יש להכין את הנפש בד-בבד עם הדברים הפרקטיים שעתידים להקל על המסע עצמו. עם זאת, יש לשים לב שבפרקטיקה מסתתרים לפעמים תהלכים שונים, היכולים ליצור תנועה ולהשפיע לא רק על המסע בטווח הקצר כי אם לדורות.
