הסערה שפרצה סביב דבריו של הרב צבי קוסטינר, ראש הישיבה במצפה רמון ואחד המרכזיים שבין "רבני הקו", תלמידיו של נשיא ישיבת הר המור הרב צבי ישראל טאו, החזירה לשיח הציבורי את הדיון ביחסם של רבנים אלו לקהילת הלהט"ב. ובכן, מה העניין של רבני הקו עם הסיפור של הלהט"ב?
שמרנים יש הרבה בעולם. כל מי שלמד חומש גם יודע שמשכב זכר מכונה "תועבה". ועדיין, כמעט לא תשמעו, גם רבנים, מזרמים אחרים, מדברים בסגנון הזה על התופעה. אצל החרדים נניח, התגובה המקובלת היא פשוט להתעלם. יש מי שבוחרים כן לדבר ולהתריע, אבל דיבור כמו שניתן לשמוע מהרב טאו ותלמידיו לא מצוי במקומות אחרים.
למה?
עיון בדבריהם של רבנים שונים מחוג זה מלמד שמבחינת רבני הקו, התופעה של לגיטימציה ללהט"ב היא לא בעיה הלכתית/רוחנית נקודתית. היא חלק מקונספירציה עולמית ("השפעות זרות" בשפתו של הרב טאו) שמטרתה להחליש את עם ישראל על ידי טשטוש הזהות שלו. טשטוש האבחנה בין ישראל לעמים בא ב"חבילה" אחת עם טשטוש זהויות כללי שכולו בא להחליש את עם ישראל. ולכן רבני הקו נאבקים בכל מגמה של טשטוש זהות בשצף קצף, הרבה מעבר לסיפור ההלכתי. כך בלהט"ב וכך בפמיניזם, שנתפסות שתיהן כמגמות שמטרתן לטשטש את הזהות הגברית והזהות הנשית ואת האבחנה ביניהן. חלקם מושפעים מתפיסות ניטשיאניות של גבריות, מה שמוביל לפעמים לשיח כמעט ביזארי.
סוג נוסף של טשטוש שאותו מזהים רבני הקו כבעייתי הוא בין ה"נורמלי" ל"לא נורמלי" ובין "בריאות" ל"חולי". זאת הסיבה ליחס הלא אוהד שלהם לתנועת מתן הזכויות לאנשים עם מוגבלויות, שמטרתה המוצהרת היא לנרמל לפחות חלק מהמוגבלויות. בלהט"ב מתלכדים לשיטתם שני הטשטושים הללו, וכך ניתן לראות במאבק נגדם גם ססמאות מסוג "אבא + אמא = משפחה" וגם מסוג "להיות עם נורמלי בארצנו".
ומאחר שהמאבק איננו "דתי" במובן הצר שלו, גם השפה שבה נעשה שימוש היא לא דתית מובהקת. ה"תועבה" המקראית נסוגה ובמקומה "להט"בים הביתה", "רשע", "מטורפים" ועוד. ובטקסטים אחרים של רבני הקו גם המילה "סוטים" חוזרת פעמים רבות.
ממילא, אם נחזיר את השיח בסוגיית הלהט"ב למישור הדתי-הלכתי הפשוט, חף מקונספירציות וממאבקים חובקי יקום, נרוויח שני רווחים אפשריים:
- ננמיך את גובה הלהבות. הקצנת השיח כיום משרתת כדרכן של הקצנות את מי שחפץ להקצין הת השיח הפרו-להט"בי
- נוכל לברר לאמיתתה של תורה מה מותר ומה אסור, מהם הגדרים ומה עושים למעשה במצבים השונים. דיון שלא מתקיים כיום עקב העומס הסימבולי, ובפועל גורם לכך שעבור רבים ההלכה הופכת לבלתי רלוונטית בהקשר המסוים הזה
