הילד ההורי של פרק ב'

"הבן שלה היה רגיל לבשל, לנקות, להחליף טיטולים, ללכת לאסוף מהגן, לקלח ולהשכיב לישון", סיפר לי לקוח בפגישה אישית. "ככה זה כשאמא מתגרשת בגיל 29, יש לה תינוק בן שנתיים וילד בן 11. כשהגעתי עם הילדים שלי אליה לארוחת שבת, התרשמתי מאד מהילד הזה. הוא עשה הכל בבית ובצורה כל כך נעימה. אחיו הקטן היה כרוך אחריו בכל דבר. לפעמים הוא היה נרדם איתו יחד במיטה, את יודעת. ילד הורי כזה".

"את בת הזוג שלי הכרתי שנתיים אחרי שהתגרשתי", הוא המשיך. "עברתי דירה לעיר אחרת בעקבות גרושתי, מצאתי עבודה חדשה ושם נפגשנו. היא עבדה בבקרים כגננת ובלילות השלימה הכנסה במוקד שנמצא שני רחובות מהבית שלה. היא סיפרה לי על הילד הזה שלה. היא אמרה שאם לא הוא, כבר הייתה קורסת כלכלית, שבזכותו היא עובדת בשתי עבודות. שבזכותו היא יכולה לצאת לפעמים לבלות עם חברות ושהם קשורים מאד מאד".

כמעט בכל בית יש אחד כזה או אחת כזאת. כשאנשים מתגרשים, הילדים האלה לוקחים על עצמם עוד יותר אחריות ממה שלקחו קודם. וזה נוח. וזה חשוב. ובבית שיש בו רק הורה אחד, זה כמעט הישרדותי. ואז נכנס הורה נוסף הביתה. הורה "אמיתי". לא עוד ילד נעים הליכות שרק רוצה לרצות, אלא אדם שהוא הורה אמיתי בעצמו, יש לו ילדים, הוא מפרנס וקובע חוקים וכללים בבית הזה.

משיחות שונות שערכתי עם רבים בפרק ב', זו סיטואציה כמעט קבועה. רבים מאתנו היו גרושים במשך כמה שנים לפני שנכנס הפרק השני לחיים שלנו. בזמן הזה הילד ההורי שלנו גדל, ההשפעה שלו בבית התעצמה, האחים נושאים אליו את עיניהם והקרבה שלו להורה התהדקה. באופן טבעי כשנכנס בן הזוג החדש לבית, הילד ההורי לא מוצא את מקומו המוכר יותר.

מאד לא פשוט להיות ילד הורי בפרק א', אבל הילד ההורי סובל הרבה יותר מהתפקיד הזה בפרק ב'. הילד רוצה באופן טבעי אחריות על הילדים החדשים שנולדים לתוך פרק ב', הוא רוצה להמשיך לבשל גם אם בן הזוג החדש יודע לבשל, הוא מעיר לשאר הילדים על הבלאגן, גם לילדים שאינם אחיו ובכך משתלט על השיח החינוכי בבית.

גם מעמדו העדין ממילא של בן הזוג החדש העומד מול הילד הזה, מתערער. אם הילד ההורי יצליח להמשיך לערער את בן הזוג, באופן טבעי בן הזוג יחוש אי נוחות מולו במקרה הטוב, טינה במקרה הפחות טוב.

מה שנורא בעיני הרבה יותר, הוא מה שקורה לילד עצמו בעקבות ההתנהגות שלו. הוא עלול להפוך להיות ה"בלתי נסבל". זה שבלתי נסבל עבור בן הזוג החדש, זה שהילדים של בן הזוג לא אוהבים כי הוא מערער את הסמכות של ההורה שלהם וזה שהאחים שלו כבר לא זקוקים לו יותר. זה מקום קשוח נורא להיות בו.

אם יש לכם ילד הורי, ההמלצה שלי היא לקחת אותו לטיפול רגשי עוד בפרק א', על אחת כמה וכמה בפרק ב'. בטיפול הרגשי הוא יוכל ללמוד את מקומו האמיתי ולחזור להיות ילד עם כל מה שזה אומר, בדיוק כפי שנועד להיות.