אנו חיים בדור של כובשי פסגות. ההרים הגבוהים בעולם כבר נכבשו, הגענו לירח ואנו רק ממשיכים לכבוש בחלל פסגות חדשות. אנו כובשים פסגות אישיות ולאומיות וועידות פסגה כאלה ואחרות מתקיימות מידי פעם.
איזה כיף זה לכבוש פסגה, להתאמץ , לדחוף, להתמיד, להשקיע, לקדם, להוביל ובסוף אחרי כל המאמצים לעמוד שם למעלה. אם זו פסגה פיזית, כלכלית, ריגשית או לאומית. זה תמיד עמידה למעלה בשפיץ בחלק העליון של כל העבודה שהשקענו.
העניין עם פסגות הוא שתמיד כאשר אנו מגיעים לפסגה ועומדים שם באוויר ההרים הדליל אנו רואים שיש עוד ועוד פסגות להגיע אליהן. יש כאלה שיאמרו שזה טוב כי זה שומר אותנו בעשיה והתקדמות ובסוף זה גם מקדם את העולם. אני לא יכולה להתנגד לגמרי לטענה הזו אבל כשאני מביטה על תהליך כיבוש הפסגות השנתי שלנו אני מבינה שהיעד הוא כנראה קצת אחר.
ספירת העומר שבע שבועות שאנו סופרים כל יום בכדי להגיע להר. אנו מתקדמים צעד צעד בעבודת המידות שלנו, מכוונים פנימה וקדימה, מנסים להבין ולדייק ואז אחרי ארבעים ותשעה יום אנו מגיעים. אבל לא מגיעים לשום פסגה אנחנו מגיעים רק למרגלות ההר.
אתם קולטים? המון עבודה, מסע ארוך ומאמץ ובסוף לא כובשים שום פסגה. כולנו מגיעים יחד רק למרגלות ההר. העניין מסתבר הוא לא הפסגה, יש משהו במרגלות ההר שנותן לנו הרבה יותר מהפסגות הגבוהות. כולנו עומדים יחד סביב היעד המשותף, הוא ברור לנו, הוא עומד מול העיניים של כולנו. אולי אנו מקיפים אותו ויש עליו כמה נקודת מבט שונות, אבל ההר הוא אותו הר, אנו פשוט עומדים למרגלותיו.
השבוע בכיתי, בכי כזה של כאב עמוק, בכי על הדרך שלנו. עוד מעט שבועות ואנו נגיע כולנו אל ההר ומרגיש לי לפעמים שיש כאן מריבה ענקית מי יגיע לפסגה וכל מה שאני רוצה זה לצעוק בקול גדול אין פסגה! יש רק מרגלות.
מעניין אם נבין את זה כולנו שיש רק מרגלות, אז נפסיק לרמוס אחד את השני? נפסיק להקשיב רק לעצמנו ונהיה מוכנים לרגע להאט את המרוץ. מעניין אם נבין שאנו מגיעים רק למרגלות ואין פסגה שעליה יש מקום למעט מאוד אנשים, ניתן יד בדרך למשהו שקצת קשה לו? אפילו אם הוא ראוה את המציאות ממש שונה ממני.
רק למרגלות. לשם נגיע בסיום השבוע הזה, מסע ארוך שהתחיל בפסח בזמן שבו קיבלנו את החירות , יצאנו ממצרים מכל מה שמגביל ומצמצם אותנו. יצאנו למסע אל המדבר ששם אין במה להיאחז אין במה להיתלות וכל זה רק בשביל שנגיע לרגע שכולנו יחד עומדים סביב מרגלות ההר.
ההר שממנו מוריד לנו משה רבינו את התורה.
