כיום מקובל בבתי הכנסת שהציבור מתפלל את תפילת העמידה בלחש, איש איש ממקומו, ואחר כך חוזר החזן על אותו הנוסח בקול, והציבור עונה אמן. אך מעניין להיווכח שבעבר היו לא מעט קהילות שנהגו אחרת. בקהילות אלה, בתפילת הלחש אמרו המתפללים את הנוסח הקבוע שבסידורים – אך בחזרת הש"ץ לא חזר החזן על אותו הנוסח, אלא אמר נוסח מפויט של התפילה, שהחליף את נוסח הקבע. רק חתימות הברכה נותרו זהות.
בגניזה המפורסמת שנמצאה בקהיר, שבה נאספו מאות אלפי דפים וקרעי דפים במשך רבות בשנים, נמצאו העתקות רבות מאוד של תפילות מפויטות שנועדו להיאמר בהזדמנויות שונות: בחגים, בשבתות מיוחדות, בראשי חודשים ואף בימי חול שיש בהם שמחה מיוחדת כמו שמחת נישואין או ברית מילה.
אחת מן התפילות המפויטות הללו היא תפילה המוקדשת כולה לירושלים. בתפילה זו, השמורה כיום בספריית אוניברסיטת אוקספורד באנגליה, יש שמונה עשרה ברכות ולא תשע עשרה, שכן לפי המנהג הארץ ישראלי שתי הברכות החותמות כיום "בונה ירושלים" ו"מצמיח קרן ישועה" נכללו בברכה אחת, שחתימתה הייתה "ברוך אתה ה', אלוהי דוד ובונה ירושלים" (כיום הנוסח המקובל בכל העדות הוא הנוסח הבבלי, שבו בתפילת שמונה עשרה יש תשע עשרה ברכות).
כל ברכה בפיוט מורכבת משתי שורות, הראשונה מסיימת במילה "ציון" והשנייה ב"ירושלים", והברכות מסודרות לפי אקרוסטיכון אל"ף בי"ת, מאל"ף ועד צד"י. אנו יכולים רק לשער לכבוד איזו הזדמנות נכתבה תפילה זו, שמעלה את ירושלים על ראש שמחתה. אולי נכתבה עבור מי שזכה לעלות ולהתפלל בירושלים? מכל מקום, אם היה נחוג אז יום ירושלים – תפילה זו ודאי הייתה מתאימה ליום זה.
הנה נוסח התפילה:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן,
עָזְרֵינוּ מָגִנֵּינוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם.
בְּרַחֲמִים תְּעוֹרֵר יְשֵׁנֵי צִיּוֹן,
הַחֲיֵנוּ בְּטַל מִיְּרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
גָּדוֹל וְנוֹרָא תּוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן,
וְתֻקְדַּשׁ בָּנוּ וּבִירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.
דֵּעָה וְחָכְמָה חַכְּמֵנוּ בְּצִיּוֹן,
וּבוֹנְנֵנוּ תְּבוּנָה מִיְּרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדַּעַת.
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וּשְׁבוּת צִיּוֹן,
וְתִרְצֶה תְּשׁוּבָתֵינוּ בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.
וְהַצְלֵל וְהָדֵחַ צוֹאַת צִיּוֹן,
וּסְלַח לַעֲוֹונֵנוּ בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ.
זִמְרָה וְחָלִיל נַפְצִיחַ בְּצִיּוֹן,
לְגוֹאֵל וְחָזָק בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
חֹלִי וּמַכְאוֹב הַעֲבֵר מִצִּיּוֹן,
וְרַפֵּא חֳלָיֵינוּ בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֶא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
טַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן,
בּוֹ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.
יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל בְּצִיּוֹן,
לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ לִירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
כָּלֵה בְּמִשְׁפָּט שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן,
וְשָׁפְטֵנוּ בְּרַחֲמִים בּיִרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.
לַזֶּידִים וְלַמִּינִים תַּכְנִיעַ מִצִּיּוֹן,
וְיִתַּמּוּ כָּרֶגַע מִיְּרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַכְנִיעַ זֵדִים.
מִבְטָח תִּהְיֶה לָנוּ בְּצִיּוֹן,
וְתֵן שָׂכָר טוֹב לִירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מִבְטָח לַצַּדִּיקִים.
נְעִימוֹת נְזַמֵּר לָךְ וְנַפְצִיחַ בְּצִיּוֹן,
וְכוֹנֵן חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי דָּוִיד וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם.
סִיחַ וְתַחֲנוּנִים נֹאמַר בְּצִיּוֹן,
וְתַקְשִׁיב שַׁוְעֵנוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
עוֹלָה וְקָרְבָּן נַעֲרֹךְ לָךְ בְּצִיּוֹן,
וְתִרְצֶה עֲבוֹדָתֵנוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שֶׁאוֹתָך בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד.
פְּדֵה עַמְּךָ וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן,
וְתֵטִיב מִטּוּבָךְ לִירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.
צַהֵל צִדְקוֹת צִיּוֹן,
וְעַטְּרֵנוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלַיִם,
בָּרוּךְ אַתָּה ה' עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם.
מובא בדברי חז"ל (מדרש בראשית רבא): "כל תפילתן של ישראל אינה אלא על בית-המקדש: מרי (= אדוני), יתבני בית מקדשא (ייבנה בית המקדש). מרי, מתי יתבני בית מקדשא?". תפילה מפויטת זו, החותמת בציון ובירושלים בכל ברכה וברכה, מביעה זאת היטב.
נחתום בחתימת הפייטן – יהי רצון שנזכה לעטרת ברכה ושלום בירושלים, אמן אמן.
