השנה, בפעם הראשונה קראתי את מגילת רות בראי זוגיות שנייה. נכון שמבין קוראותיי וקוראיי, יש כאלו שעוד מתפללים לזוגיות ראשונה. אבל בגילי ובסביבתי, מי בגירושין מי באלמנות, הדיבור הוא פרק ב'. הוסיף לדיון – אך אולי לא הוסיף לאופטימיות – הספר של יעל משאלי, שאחרי שקראתי אותו ואחרי שעשיתי עליו כתבה, החברות ביקשו ממני להזמין אותה לדבר על ספרה. ובשיחה, מבין השאלות והחששות וההזדהות והבלגן השלם של הרגשות שהשאיר אותי ערה ומהורהרת עוד כמה ימים, ידעתי שחייבים לכתוב את הספר: "האם יש סיכוי לאהבה פרק ב'".
מה יפה בפייסבוק – ראשית שהוא כבר לא רלוונטי, ומי שטרם התחיל לעקוב אחרי כוכבת הטיקטוק הפתטית שהיא אני – מוזמן להתחיל. ותודה למתבגרות שלי, על סבלנות אין קץ: אני נואמת ושואלת ומנסה להיעזר במתבגרות והן בכלל עם האוזניות ולא שומעות מילה. כל טרנד שאני מציעה להצטרף אליו הן מעדכנות שהוא מוצה לפני שנתיים, וכל בקשה שלי מהן להצטרף אליי לצילומים נענית בגלגול עיניים (אגב כישרון מדהים שהן בורכו בו, לדעתי הן מסוגלות לעשות סיבוב של 360 מעלות). שנאמר: בנות גידלתי ורוממתי והמה ייבשו אותי. מה עוד יפה בפייסבוק? שאנחנו שם כבר תקופה. ואם יש משהו שכן מעלה אופטימיות זה הזמן. לא מעט נשים הכרתי במרחב הווירטואלי כרווקות, כגרושות, כאלמנות. שנים של פוסטים מיואשים ומשמחים. פוסטים של הצלחתי לבד, פוסטים של אני לא יכולה יותר לבד. ופתאום, הצהרה על כניסה למערכת יחסים. תמונה של טבעת על אצבע. שינוי שם משפחה. ואני הצופה מהצד אומרת, וואו, זה יכול לקחת שנים. אבל באמת־באמת שיש סיכוי לאהבה.
אני ממש לא טובה בשידוכים. ממש לא. נכון יותר, אני הכי גרועה בעולם בשידוכים. נכון אומרים העיקר לנסות? במקרה שלי, הרווקים והרווקות בחיי מתחננים – אל תנסי, אין לך את זה. אני מדברת איתכם על אסונות. החל מ: "הוא? הכלב הזה? יצא איתי ועם חברה שלי במקביל. לא פלא שהוא עדיין רווק". ועד ל: "שומעת? היא באמת הטעם שלי, יצאתי עם אחותה שנתיים. חושבת שזו יכולה להיות בעיה?"
אני ממש לא טובה בשידוכים. ממש לא. אני הכי גרועה בעולם בשידוכים. נכון אומרים העיקר לנסות? במקרה שלי, הרווקים והרווקות בחיי מתחננים – אל תנסי, אין לך את זה
אני גם ממש־ממש גרועה בעצות. כי כרגיל אני לא קשובה לעומד מולי, אלא מסתכלת על הסיטואציה דרך העיניים שלי, ואני כזכור הייתי ראש מחלקת בל"חיות של המגזר. ולכן אני תמיד מציעה לא לשחק משחקים ואם היה נחמד, למה לא לכתוב שהיה נחמד. ואם אפשר ליזום את הפגישה הבאה, למה לא ליזום את הפגישה הבאה. ומסתבר שברוב המקרים, אני לא בכיוון. הקודים השתנו. וגם הפלטפורמה. וכאן אני פונה לחתניי העתידיים, תהיו בני כמה שתהיו. אני עדיין מאמינה, שאין דבר מקסים ורומנטי מלשלוח לזו שאתה יוצא איתה, ווטסאפ של שבת שלום. גם אם תיפרד ממנה במוצ"ש, גם אם תספר לה במוצ"ש שאתה יורד מהארץ, גם אם היא תגלה שאתה אוהב בורקס פטריות (מי??? מי אוהב את זה????), לפחות עשית לה שבת רגועה ונעימה. וזה מאוד־מאוד חשוב.
אתם יודעים למי עוד קשה לתת עצות? לרות. כמה דברים נעמי מציעה לה לעשות: וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ וְיָרַדְתְּ וְאַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ וְיָדַעַתְּ וּבָאת וְגִלִּית וְשָׁכָבְתְּ. נעמי, בנעימותה, מציעה לה מדם ליבה ומניסיונה, וכמה זה מצמרר לחשוב שהיא מייפה ומקשטת ומציידת את אלמנת בנה המת בעצות שיעזרו לה להמשיך את חייה. וכמה מקסימה רות שהיא לא מזלזלת בה ואומרת לה את כבר לא רלוונטית, את לא יודעת איך זה היום עם כל האינסטגרם. היא עונה לה בפשטות: כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי (אֵלַי) אֶעֱשֶׂה (אגב, בנותיי המתבגרות, אני לא מבינה מדוע זה לא השיח בינינו, אני חושבת שזה שם מעולה לקבוצה שלנו).
אתם יודעים מה הכי עמד לזכותה של רות? שמה הטוב. מעשיה ובחירותיה הטובות. בועז מחזיר לה באותה מטבע החסד שעד עכשיו רות השתמשה בו: כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ. ולכן, אם יש לי עצה אחת – היופי הכי גדול שלכם, הסיכוי הכי גדול שיהיה לכם, הוא אם תהיו נאמנים לעצמכם. ותבחרו טוב, תעשו טוב. חסדים שעשיתם, בחירות והקרבות – הם ייפו אתכם. ותקראו את מגילת רות ותנסו להאמין, שעוד יהיה סיכוי לאהבה. נוספת. טובה, גדולה.
אולי לא כזו שרואים בסרטים, אבל בהחלט כזו שכותבים עליה מגילות.
חג שמח.
