כמה מתגיירים אנחנו מכירים באופן אישי? אני בטוחה שהרבה יותר מכפי שנדמה לנו. אני גם מאמינה שרובנו אנשים מאירי פנים שלא יפגעו במישהו רק מפני שהרקע שלו שונה משלהם. אני מאמינה בזה כי אני מאמינה שרוב בני עמנו הם אנשים טובים. אם כן, מהי הסיבה שאני גם משוכנעת שבין מכריכם יש אנשים שמעולם לא ישתפו אתכם בתהליך הגיור שעברו?
הסיבה לצערי היא הפחד מלהיות שונה. לעבור מסע שלם בשביל להיות "שייך" – זה דבר מטלטל, אבל לא פחות מטלטל הוא המשך התחושה כסוג ב' בתום המסע. בקרב מי שעבר מסע כזה, תמיד יקנן החשש מדחייה, שפעמים רבות גם מתפוצץ לו בפנים – בשידוך, בבית כנסת, בשיחה מביכה בשולחן השבת, בנאומים של פוליטיקאים ורבנים או מול טוקבקיסטים שידם קלה מדי על המקלדת.
משום כך, אנחנו ב"גיור כהלכה" מקיימים בכל שנה את המיזם "ואהבתם את הגר", שמטרתו להציב מראה בפני החברה הישראלית. להזכיר לעצמנו שיש במדינת ישראל אוכלוסייה שלמה שתורתנו הקדושה מצווה אותנו לאהוב אותה בצורה אקטיבית, "כי גרים הייתם בארץ מצרים". בסופו של דבר מדובר באנשים שבחרו בנו, שבחרו להיות חלק מאיתנו. השאלה היא אם נזכה גם אנחנו להיות ראויים לבחירה שלהם.
בשיתוף עתים – גיור כהלכה
