הסיפור של הגיור במדינת ישראל תשפ"ב הוא סיפור של קיבוץ הגלויות. אנחנו ב"עתים" מאמינים שמצוות אהבת הגר כוללת בתוכה גם את החובה להפוך את תהליך הגיור לנגיש ומקבל, ובכל יום אנו רואים כיצד אפשר לעשות את זה. מערך הגיור של "עתים – גיור כהלכה" הוא מערך גיור מאיר פנים ומחובר למתגיירים. גיור מכבד הוא חובתנו ההלכתית והלאומית.
לצד זאת, החובה שלנו, כחברה, היא לדאוג למתגיירים גם ביום שאחרי השלמת התהליך. סקר שערכנו, ושממצאיו מובאים בחוברת זו, מלמד עד כמה המצב בארץ בכל הנוגע לקבלת המתגיירים רחוק מלהיות משביע רצון, ועד כמה כולנו נדרשים להשתפר ביחס שלנו כלפיהם. קבלת המתגיירים והפיכתם לחלק מאיתנו – ממשפחתנו ומקהילתנו – אינה פריווילגיה או ציפייה גבוהה, היא מצווה פשוטה ומפורשת בתורה: "וכי יגור איתך גר… לא תונו אותו. כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגָר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא יט, לג-לד). התורה מצווה אותנו גם להתייחס אליהם ככל אדם, ובמקביל היא מצווה לאהוב אותם במיוחד.
אני תקווה כי בעתיד הקרוב נוכל לראות מערך גיור ממלכתי הנותן מענה כולל לצרכים של העם היושב בציון. בינתיים, אנחנו ב"עתים – גיור כהלכה" נמשיך במשימה הלאומית שקיבלנו על עצמנו: להשיב את זרע ישראל לחיק העם היהודי, באהבה. אבל כאמור, זה רק חלק מהסיפור – אהבת הגר היא משימה גדולה של כל אחד ואחד מאיתנו.
למשאל הפייסבוק שנערך במטרה לבחון את יחס המרואיינים לגרים ולגיור
בשיתוף עתים – גיור כהלכה
