מְסַפְּרִים עַל חֲמוֹר מְנֻצָּל וְסָחוּט
שֶׁתְּמוּרַת עֲמָלוֹ קִבֵּל עֵשֶׂב נָחוּת,
שְׂכַר טִרְחָה שֶׁל אֵיכָה עַל מְלֶאכֶת אֵיכוּת –
כֵּן, מַצָּב מְעוֹרֵר מִרְמוּרִים.
כְּשֶׁנִּמְאַס לוֹ לִחְיוֹת אֶת חַיֵּי הַבָּכוּת,
חַיֵּי שׁוֹט עַל הַגַּב וְצַוָּאר מוּבַל־חוּט,
הוּא הֶחְלִיט שֶׁלִּמְחוֹת זוֹ חוֹבָה וְגַם זְכוּת
בִּכְמוֹ־זֶה מַצָּבִים חֲמוּרִים.
וּבְצֶדֶק. רָעִים הַחַיִּים בְּאַפְסָר,
קַמְצָנוּת הָאִכָּר, טַפִּילוּת הַטַּפְסָר,
הַתְּנָאִים אֲשֶׁר לֹא מְשַׁפֵּר פֹּה אַף שַׂר.
מָה קָשִׁים הֵם חַיֵּי חֲמוֹרִים.
הוּא שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ – וְשָׁמַע הַמַּקֵּל,
הַמַּקֵּל הַמַּכֶּה בּוֹ וְהַמִּתְנַכֵּל.
אָז אָמַר הַמַּקֵּל לַחֲמוֹר: הִסְתַּכֵּל
וְהַשְׂכֵּל וְתִשְׁמַע מָה אוֹמְרִים.
וְהוֹסִיף הַמַּקֵּל (וְהוֹסִיף וְהִלְקָה):
בּוֹא, חֲמוֹר, אַחֲרַי, וַעֲמֹד בְּחֶלְקָה,
וּמְחֵה עַל כְּאֵב הַמַּכָּה וְעַל כָּךְ
שֶׁחַיֶּיךָ בְּסֵבֶל גְּמוּרִים.
כֵּן, אוֹתוֹ הַמַּקֵּל הָרוֹדֶה בַּחֲמוֹר,
הַגּוֹרֵם לוֹ שֶׁחֹדֶשׁ אֶחָד לֹא יִגְמֹר,
כִּי אֶת שְׂכַר הַחֲמוֹר לְעַצְמוֹ הוּא יִשְׁמֹר
בְּעוֹדוֹ דִּגְלֵי צֶדֶק מֵרִים,
הַמַּקֵּל הַמּוֹלִיךְ חֲמוֹרִים עַל הַקַּו
עַד הַוֶּתֶק הַבָּא עִם מָמוֹן וְרָקָב,
הַמַּקֵּל הַמַּפִּיל חֲמוֹרִים לְמִשְׁכָּב,
הַמַּקֵּל הַמַּקְטִין חֲמוֹרִים,
הַמַּקֵּל הַלָּזֶה – הוּא אֲשֶׁר בְּלִי לַחְמֹל
מְחַמֵּר בַּחֲמוֹר הַנִּלְחָם עַל לַחְמוֹ
שֶׁיַּפְגִּין בִּשְׁבִילוֹ! (הַמּוֹרִים הֵם חֲמוֹר,
הַמַּקֵּל – אִרְגּוּנֵי הַמּוֹרִים).
צָנוּעַ בְּצִיּוֹן
כְּנַף צִיּוֹן – מָטוֹס מָנוּעַ.
כִּי מָנַע אוֹתוֹ צָנוּעַ.
הַצָּנוּעַ הַיָּדוּעַ,
שַׂר הַחוּץ יַקִּיר צִיּוֹן.
שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהוּא צָנוּעַ,
הַכָּנָף אֲשֶׁר קָנוּהָ
יְרִיבָיו – כְּבָר לֹא תָּנוּעַ,
וּתְמוּרַת עוֹד אִיקְס מִילְיוֹן
שֶׁל דּוֹלָרִים בְּכָל פַּעַם
יִשָּׂכְרוּ עוֹד כַּנְפֵי רַעַם
וְיֻפְגַּן לָנוּ טוּב טַעַם
כְּשֶׁכַּסְפֵּנוּ בַּטִּמְיוֹן.
הַצָּנוּעַ הַיָּדוּעַ
הוֹן שׁוֹפֵךְ עַל הַקִּרְקוּעַ.
כְּנַף צִיּוֹן אֶצְלוֹ תָּקוּעַ,
כִּי צְנִיעוּת הִיא צַו עֶלְיוֹן.
כַּמָּה, כַּמָּה הוּא צָנוּעַ,
הַצָּנוּעַ הַיָּדוּעַ.
זוֹ צְנִיעוּת שֶׁיְּצַיְּנוּהָ
עִם שִׂיאֵי צְנוּעֵי צִיּוֹן.
