ח"כ דוד ביטן, האיש שחזר לרגע מן הכפור של חדרי החקירות, בישר השבוע שחוק הגיוס לא יעבור במושב הנוכחי והציע לחרדים לא לטפס על עצים. לפני נצח נצחים, שזה אומר בחורף האחרון, ביטן היה מה שקרוי בספרות "רמז מטרים" ובמטאורולוגיה "בלון ניסוי". הוא דיבר על סגירת התאגיד, ואז הציע זאת נתניהו; הוא תמך בהסדרה, ואז היא הפכה למדיניות רשמית של הליכוד. האם דבריו מבשרים משבר חדש?
לחשד תרמה גם העובדה שהוא לא הדוד היחיד שעשה השבוע קאמבק. אחרי כמה חודשי הפוגה, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם התניע יוזמת חקיקה שפורשה כהתרסה נגד הפרקליטות, שלילת הזכות האוטומטית לערעור על זיכוי של נאשמים. המסר שעלה משתי ההתבטאויות היה אחד: הנושאים המדיניים־ביטחוניים ירדו, הפוליטיקה חזרה.
ואולי זה סתם צירוף מקרים? בתחילת השבוע תתאפס האפשרות הטכנית האחרונה לקיים בחירות ב־2018. השבוע החל רחש־בחש על התחממות בגזרה הפוליטית, אבל לפי שעה אין לכך סימנים בשטח. מכאן כבר אפשר לקבוע את גבולות הגזרה: הקיץ הקרוב יעמוד בסימן משבר מתמשך על חוק הגיוס, אבל אין היגיון מיוחד בהליכה לבחירות בתום המושב, סוף יולי. זה גם לא ממש אפשרי, כי ראשי הערים מתעבים את הרעיון שהפעילים ותשומת הלב יופקעו מהם לטובת מערכת בחירות ארצית.
אז מה קורה פה? אפשרות אחת היא שבליכוד מעוניינים להוון את הנכסים הציבוריים שנצברו במהלך החודש למהלכי חקיקה. הבעתה של השותפים מהבחירות רק התעצמה מאז בלמו את המהלך ערב הפסח, וזה מקשה על הליכוד לפזר את הכנסת אבל גם יקשה על המפלגות השותפות להתנגד לחוקים שהליכוד חפץ ביקרם. גורמים פוליטיים הציעו השבוע להיערך לעוד הצעות חוק ברוח אמסלם בתקופה הקרובה. הקיץ עוד צעיר.
חקירות נתניהו ירדו מסדר היום, ולפי ההערכות האחרונות בפרקליטות ובמשטרה אין לצפות להכרעת היועץ ב־2018. לו"ז החקירות והבחירות הולכים יד ביד: אם ממילא החלטה סופית של היועץ המשפטי לממשלה, אחרי שימוע, צפויה רק בעוד כשנה, אין סיבה לפרק את העסק עכשיו. מסקרן לראות אם יש דרך לחמם את פרשות 1000, 2000 ו־4000 לטמפרטורת הרתיחה שהגיעו אליה לפני כמה חודשים. ההנחה הסבירה היא שבלא פרטים חדשים מסמרי שיער (לפי מוטי גילת בתאגיד, השבוע, יש כאלה; אחרים חושבים הפוך) תיקי נתניהו יהפכו בתקופה הקרובה לרעש רקע סטטי. ולחשוב שבתחילת השנה נראה שיהיו בה גם כתב אישום וגם בחירות, רק לא ברור באיזה סדר.
