אחרי שחוק תקנות יו"ש שתחת משרדו נפל במליאת הכנסת ביום שני האחרון, העביר שר המשפטים גדעון סער שורת האשמות במהלך ראיונותיו בערוצים השונים: נגד חברי האופוזיציה על אי התגייסותם, נגד שותפיו לקואליציה על היעדרותם ונגד חבריו לממשלה שלא הצליחו לרתום את 60 הח"כים להצבעה על החוק, את מי הוא שכח?
שר המשפטים חזר והדגיש בראיון בערוץ 12 כי "אם הקואליציה אינה יכולה להעביר חוקים כאלה היא נמצאת במדרון שסופו ברור מראש". סער לא מדבר כשותף אלא מפנה את האצבע אל "הקואליציה". בכאן 11 הוא טען כי "כל אלה מרע"ם ומרצ שאתמול לא תמכו בחוק, פעלו אקטיבית לפירוק הממשלה. כל עוד הם לא באים ועושים סדר בשורות שלהם – הם לא חלק מהקואליציה".
על דבריו של חה"כ ניר אורבך לחה"כ מאזן גנאים כי "הניסוי אתכם (עם רע"מ) נכשל", אמר סער בדבריו ליונית לוי כי "אני לא יכול להיות עיוור לאפשרות שהניסוי מיצה את עצמו – ואם לא תהיה התעשתות בצד השמאלי של הקואליציה אז זה יהיה המצב". מה יקרה מכאן? סער הזהיר כי מי שיכשיל את החוק הזה, מפיל בעצם את הממשלה. אך שוב, שר המשפטים מפנה את האצבע למקום הלא נכון, אל שותפיו שדעותיהם ידועות, שלא מוכנים להכיר בהתיישבות ביו"ש ורואים בכך הזדהות עם "הכיבוש".
"אותם ח"כים מרע"מ וממרצ הציבו את הממשלה במצב בלתי נסבל. אומרים אנשי אותם מפלגות שהם יעשו סדר", אמר בפתח הריאיון לחדשות 13. "מדברים על זה שחלק מהם יתפטרו מהכנסת. אני לא יודע. זה באחריותם לאכוף משמעת קואליציונית שתאפשר את קיום הממשלה". למעשה, רומז לראשי המפלגות בשמאל ליישר אצלם קו.
אם לא די ברע"מ, סער מפיל גם על האופוזיציה את הפלת החוק. תקף את הליכוד בכאן 11 שבחרו להצביע נגד החוק, וטען: "אתמול הליכוד למעשה הצביע בעד התנתקות מיהודה ושומרון. שיתייצבו בפני הציבור, ובפרט בפני הציבור של האזרחים הישראלים שמתגוררים ביו"ש, ויסבירו למה הם פועלים נגד האינטרס הלאומי".
האם לסער אין אחריות כשהוא יושב בקואליציה מורכבת שכזו? האם לא ידע שיהיה קושי להעביר הצעות רגישות שכאלו כשקיבל את ההחלטה לא לשבת עם נתניהו בכל מחיר ולהעדיף את סיעות מרצ ורע"מ על פני הליכוד והציונות הדתית? הרי בקונסטלציה הזו, החוק היה עובר ב-5 דקות. אבל המחיר מבחינתו כנראה שווה את הפלתו. אז מי פועל נגד האינטרס הלאומי?
צריך להגיד, זה לא חוק של תקווה חדשה או הבטחת בחירות של סער. שר המשפטים התגלגל לאירוע במסגרת תפקידו סביב חוק פשוט לכאורה שמאריכים את תוקפו כל חמש שנים ללא בעיות. אמנם בתפקיד יושב שר שמחזיק באידיאולוגיית ימין ורואה חשיבות במעמד המתיישבים ביהודה ושומרון, אך נמנע מלהכיר במורכבות שותפיו ובחוסר הטבעיות שבטענותיו.
