האם תהפוך רשות הטבע והגנים לסניף של מרצ? כיצד ישפיעו המינויים השנויים במחלוקת שמקדמת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, על יכולתה של הרשות למלא את משימותיה הלאומיות? השאלות הללו מעסיקות בימים אלה גורמים ממשלתיים בכירים, המתריעים כי הנזק במינויים העומדים לאישור הממשלה עשוי להיות בלתי הפיך.
"רשות הטבע והגנים שומרת על ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ומחברת בין האדם למקום תוך זיקה ושייכות לארץ ישראל ברוח ערכי מגילת העצמאות", כך מתואר חזון הרשות באתר האינטרנט שלה. עם תקציב שנתי של 800 מיליון שקל, רט"ג היא אכן הרשות הממשלתית החשובה ביותר בכל הנוגע לשמירה על ערכי טבע ומורשת בישראל. הציבור הרחב מכיר אותה בעיקר כמנהלת של שמורות הטבע והגנים הלאומיים, אולם תחומי האחריות וההשפעה שלה רחבים הרבה יותר.
באמצעות "הסיירת הירוקה" ("היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים"), הרשות ממונה על שמירת החוק בשטחים פתוחים, לאחר שהמחוקק הקנה לה סמכויות אכיפה על כ־25 אחוזים משטח המדינה. ברוב שטחי הנגב והגליל היא הגורם הממשלתי הכמעט בלעדי המונע השתלטות של גורמים עברייניים על שטחי מדינה. צמצום פעילות הסיירת מטעמים פוליטיים עשוי לדרדר מחוזות אלו לכאוס מוחלט.
גורם ממשלתי: "במקום להכריז על עוד שמורות טבע וגנים, נראה מגמה הפוכה – כניעה לדרישות הבדואים והדרוזים"
הרשות מפעילה זרוע חינוכית לערכי ציונות, טבע ומורשת באמצעות שיתופי פעולה עם משרד החינוך. לרשות ישנה השפעה רבה על פעילותו של צה"ל בשטחי אש ושטחים המיועדים לניסויים במערכות נשק מתקדמות המצויים תחת אחריותה. תחום משמעותי נוסף שעליו משפיעה הרשות הוא התכנון הלאומי. לרשות יש נציגים במועצת התכנון הארצית ועמדתה מובאת תדיר גם בפני ועדות תכנון אזוריות. מכיוון שכך, ההשפעה של הרשות על תחום הבנייה היא דרמטית.
על הפרק עומדים שלושה מינויים שהשרה זנדברג מבקשת לקדם בדירקטוריון הרשות: המנכ"ל לשעבר של ארגון "עמק שווה" יונתן מזרחי, היועצת המשפטית של עמותת "במקום" שרון קרני־כהן, ולתפקיד יו"ר הדירקטוריון – יוסי ביילין, מי שהיה הרוח החיה מאחורי הסכמי אוסלו. הארגונים הללו, כפי שנראה, ניצבים בשנים האחרונות במאבק חזיתי נגד הערכים שאותם מבקשת רט"ג לקדם.
"במקום" ו"עמק שווה" הם שני ארגוני שמאל המתמחים בתחום התכנון. על פי נתוני אתר גיידסטאר, "במקום" מקבל תרומות נכבדות מהאיחוד האירופי, מארגון UNDP המקדם מאבק לקידום בנייה פלסטינית בשטחי סי, משגרירויות גרמניה, אירלנד וצרפת ועוד. "עמק שווה" מקבל אף הוא תרומות מהאיחוד האירופי, לצד תקציבים משגרירות נורווגיה, ממשרד החוץ של שווייץ, מארגון אירופי למען "קידום אתרי מורשת של מיעוטים בישראל", ומארגון שווייצרי הפועל למען "קידום ירושלים פלורליסטית וזכויות אדם".
באמצעות התרומות הזרות, "במקום" ו"עמק שווה" מנהלים מאבקים משפטיים למען אינטרסים פלסטיניים, בנקודות חיכוך שבהן הם מתנגשים עם אינטרסים לאומיים־ציוניים של התיישבות יהודית או פיתוח אתרי מורשת. נגד רשות הטבע והגנים מוגשות כ־70 עתירות מנהליות שונות בשנה, וחלק ניכר מהן הוא מטעם הארגונים הללו. חיפוש קצר במאגרים המשפטיים המקוונים מציף שלל עתירות שהגישו הארגונים לבג"ץ, לצד עתירות מנהליות והתנגדויות למוסדות התכנון נגד רט"ג.
דוגמאות לתיקים מתוקשרים שניהל ארגון "במקום": מאבק נגד אישור הקמת הרכבל שאמור לחבר בין מתחם התחנה בירושלים לעיר דוד, התנגדות להקמת מרכז "קדם" בחניון גבעתי, התנגדות להכרזה על גן לאומי במורדות הר הצופים והתנגדות לחוק הגנים הלאומיים העירוניים. מדובר בחוק שמאפשר להכריז על גן לאומי גם בשטח מאוכלס, כך שהרשות תוכל להקצות תקציבים לפיתוחו. החוק הזה אִפשר הקצאת תקציבים של הרשות לפיתוח הגן הלאומי באזור עיר דוד, אף שלא מדובר בגן לאומי קלאסי, שאין בו התיישבות אזרחית.
באתר האינטרנט של "עמק שווה" מתהדר הארגון במאבקים כמו עתירה נגד משרד המורשת, שדרשה לחייב את המשרד לתקצב גם מורשת פלסטינית; עתירה נגד הנגשת מערת המכפלה לנכים באמצעות בניית מעלית; עתירה נגד עמותת אלעד בטענה ש"עמותת ימין לא יכולה לנהל מקום קדוש בלב הסכסוך", ועוד.
ארבע שנות שיתוק
"הדירקטוריון של רט"ג קובע הכול", מסביר גורם ממשלתי. "הוא זה שמנחית הוראות למנכ"ל ומפקח עליו. עד כה כל מינויי הדירקטורים לרט"ג היו מקצועיים בלבד. מונו אנשי מקצוע מתחום התכנון, נציגים מקצועיים של המשרדים השונים, אנשי אקדמיה. מדובר באנשים בולטים בתחומם שתרמו לפעילות הרשות בתפקידיהם הקודמים. מינויים פוליטיים יהפכו את רט"ג לגוף פוליטי שמקבל החלטות פוליטיות".
באיזו צורה?
"לרט"ג יש שיתופי פעולה פוריים עם גורמים רבים במשק: קק"ל, האוצר, הרשויות המקומיות, המכינות הקדם־צבאיות, רשויות התכנון ועוד. חלק מהשת"פים הללו עלולים להיפגע. כבר עכשיו הדירקטוריון נאלץ להתמודד עם נציגי החברה להגנת הטבע הנטועים בשמאל העמוק והאינטרסים הציוניים זרים להם. המצב הזה רק יחמיר. כרגע ישנם עשרה דירקטורים מתוך 19 בתקן, והשרה לא תעצור פה אלא תביא עוד גורמים חתרניים כאלה".
כיצד עשויים להשפיע המינויים הללו על ההחלטות?
"למינויים הצפויים עלולה להיות השפעה על החלטת הרשות, למשל בתחום התכנון. נציגי רט"ג יושבים במועצה הארצית, ולעמדה שלהם יש השפעה רבה. האינטרס המקצועי של הרשות הוא שמירה על שטחים פתוחים ומניעת השתוללות של בנייה בלתי חוקית. הגישה הזו לא מסתדרת עם האינטרסים של הבדואים בנגב והדרוזים בצפון, ולמנהיגים שלהם יש השפעה ישירה על אנשי מרצ.
"במקום להמשיך את המאמץ ולהכריז על עוד שמורות טבע וגנים לאומיים נראה מגמה הפוכה – כניעה לדרישות של הבדואים והדרוזים וגריעת שטחים משמורות טבע וגנים לאומיים לצורך התרחבות בנייה בלתי חוקית במגזר", צופה הגורם. "ההתנגדות שלי למינויים פוליטיים ברט"ג היא רוחבית. מבחינתי גם מינוי של איש ליכוד יזיק למעמדה של הרשות. היא חייבת לשמור על עצמה כגוף ממלכתי א־פוליטי".
"ברגע שנציגי מרצ ישתלטו על המקלדת של הרשות, יצופו דרישות לספר על 'ההיסטוריה הפלסטינית'. לא אתפלא אם יעלו דרישות להנציח כפרים ערביים שננטשו במלחמת השחרור"
עד כה הרשות התמודדה לא רע עם העתירות נגדה.
"זה נכון, כמעט כל הבג"צים נדחו כי הרשות פועלת בצורה מסודרת ובגדרי הסמכויות שלה. אבל הבעיה הרבה יותר חמורה. כשרט"ג התמודדה מול הבג"צים הללו, היא הגישה תצהירים ולא נדרשה לחשוף חוזים מסחריים רגישים. ברגע שאנשי 'במקום' ו'עמק שווה' יהיו בדירקטוריון הם יקבלו גישה חופשית למסמכים רגישים, ידליפו אותם החוצה וישתמשו בהם נגד הרשות. זה ממש הכנסה של סוסים טרויאניים. נקודה נוספת, כשהארגונים הללו עותרים נגד עיר דוד וטוענים שאם זה גן לאומי הוא חייב להיות פתוח בשבת, ברור לך שהכוונה איננה נגישות לציבור אלא פגיעה בבטן הרכה של אנשים שעיר דוד היא מפעל החיים שלהם, וניסיון לגרום להם לוותר על סמכויות".
חברי דירקטוריון רט"ג ממונים לארבע שנים, ואין אפשרות להדיח אותם גם אם הממשלה מתחלפת. בדירקטוריון הנוכחי אין ויכוחים על החזון הציוני של רט"ג. בחומר שהיא מפיקה לגנים הלאומיים היא מספרת על כל השכבות ההיסטוריות, ומטבע הדברים מדגישה את ההיסטוריה היהודית ואת הסיפור של עם ישראל ששב לארצו. "ברגע שנציגי מרצ ישתלטו על המקלדת", חושש הגורם הממשלתי, "יצופו דרישות לספר על 'ההיסטוריה הפלסטינית'. אלו אנשים שתומכים ביום הנכבה והם ידרשו 'לאזן'. בתוך אתרי רט"ג ישנם מונומנטים של הנצחה לנופלים, ואני לא אתפלא אם יעלו דרישות להנציח גם כפרים ערביים שננטשו במלחמת השחרור". לדבריו, אלו יהיו ארבע שנים של שיתוק ומקלות בגלגלים.
המינויים עלולים עשויים להשפיע על תחום התכנון?
"העמדות של רט"ג במוסדות התכנון הן עמדות מקצועיות, ובדרך כלל אפילו המנכ"ל לא היה מתערב. חברי הדירקטוריון החדשים יוכלו לדרוש שכל עמדה שהרשות רוצה להגיש למוסדות התכנון תובא לדיון במליאה, וכך לתקוע מהלכי תכנון לאומיים. חוק המאפשר תקצוב של 'גן לאומי עירוני' בעיר דוד לא יעבור עם מועצת מנהלים כזו".
עניין רגיש אחר הוא שיתופי הפעולה עם צה"ל. הצבא זקוק לשטחי אש ושטחים לניסויים, ובתמורה לתמיכה של רט"ג הוא מוכן לפעמים להסיר התנגדות מטעמו להכרזה על מקומות מסוימים כשמורות טבע. ברגע שרט"ג תתנהל בצורה לעומתית מול הצבא – הצבא יתקע את ההכרזות.
"שיתוף פעולה בולט נוסף הוא מול קק"ל. זה כולל חילופי שטחים, מימון משותף לפרויקטים כמו למשל פארק הבשור, שת"פ באכיפה בשטחים משותפים. אנשי השמאל לא אוהבים את קק"ל כי מבחינתם זה גוף שפועל למען העם היהודי ולא מספיק למען הערבים. יוסי ביילין, שהשרה מציעה למנות אותו ליו"ר הדירקטוריון, הציע פעם לבטל את קק"ל. איך ייראו שיתופי הפעולה הללו כשרט"ג תהפוך לגוף בעל אג'נדה פוליטית?"
איפה עומדים המינויים עכשיו?
"זנדברג ניסתה להוביל מהלך של אישור מהיר בהצבעה דיגיטלית, אולם שר המשפטים סער דרש לנהל דיון בישיבת הממשלה, ועד כה ראש הממשלה בנט לא העלה את הנושא לדיון. כרגע הכול תלוי ביכולת של בנט לעמוד בלחצים".
