הריאיון עם חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי ממרצ ב"פגוש את העיתונות" הסתיים, המראיינת רינה מצליח נפרדה ממנה לשלום, ואז קרה דבר מעניין. אחרי שהפרשן מוחמד מג'אדלה אמר שלמרות הפסימיות בקואליציה במרצ וברע"ם עדיין מנסים לשכנע את הח"כית הסוררת לפרוש ולפנות מקום למישהו צייתן יותר שיחזיק את הקואליציה בחיים, רינאוי-זועבי נטלה שוב את רשות הדיבור ואמרה: "בשבוע האחרון קיבלתי הצעות מפה ועד הודעה חדשה על משרות כאלה ואחרות ואני דוחה את כולן עד הסוף". בשידור חי, חברת כנסת מודיעה כי היא מקבלת הצעות, אשר לפחות לכאורה נשמעות מפוקפקות, כדי שתצא מהכנסת.
ומה רינה מצליח עשתה עם המידע הזה? כלום. "דוחה…" היא חזרה בלאות על אחת המילים האחרונות של הח"כית, ופשוט דילגה מעל הנושא ועברה לזהבה גלאון כדי שזו תפציר ברינאווי-זועבי להתפטר. זה לא היה מהלך מפתיע במיוחד, כי כל מי שהקשיב היטב לראיון שקיימה מצליח עם הח"כית ממרצ היה יכול לשמוע את השאלה הזו שוב ושוב, שחזרה על עצמה בווריאציות שונות שחלקן כבר נשמעו כמו תחינה – למה את לא מתפטרת? את יודעת שאת תביאי לפירוק הקואליציה ובמקומה יעלו נתניהו בן גביר וסמוטריץ'? ומה יחשוב על זה הציבור הערבי? האם לא כדאי להמשיך עם קואליציה שהביאה לירידה דרמטית בפשע במגזר?
למצליח יש דעות, וזה בסדר גמור. זכותה להיות בעד ממשלת השינוי (ככה זה היה נשמע אמש לפחות) ולנסות לשכנע את מרואייניה להמשיך ולהיות חלק ממנה. האמת שגם התרגלנו, ואיננו מצפים לאובייקטיביות. אין כזו לאף אחד מהעיתונאים, וזה המצב. רק חבל שבמקרה דנן, מרוב רצון לשאול את רינאוי-זועבי שוב, בפעם הרביעית או החמישית למה בעצם היא לא מתפטרת – הנה אפילו זהבה שלנו מפצירה בך לעשות זאת! – מצליח פספסה כותרת אמיתית שהייתה יכולה להיווצר כאן לו רק הייתה מנסה לחפור יותר בשאלה שלפחות על פניו אמורה לעניין כל עיתונאי סקרן: מי בדיוק מציע לחברת כנסת תפקידים כדי שתתפטר מהמשכן בירושלים. זה לא קרה.
אגב, אם תהיתם, את הפרידה השנייה והסופית מרינאוי-זועבי ניצלה רינה מצליח לנושא אחר לגמרי: "לא ענית לזהבה על ההתפטרות".
