"הניסוי איתכם נכשל" – כך הטיח השבוע בזעם ח"כ ניר אורבך לחברו לקואליציה, מאזן גנאים מסיעת רע"ם, לאחר שההצבעה על אשרור תקנות יו"ש נפלה בכנסת. הביטוי הזה הפך במהרה למטבע לשון שמסכם את תקופת הממשלה הנוכחית, שתגיע ככל הנראה לקיצה בקרוב. אלא שעם כל הכבוד לקלות הבלתי נסבלת של הטלת האחריות על הכישלון המסתמן דווקא על רע"ם, האמת היא שיש כאן מסך עשן שמסתיר מאחוריו כמה ניסויים פוליטיים אחרים שנכשלו, נכשלו בגדול, וכולם קשורים לימין הישראלי לסוגיו. הכי נוח לקחת את המפלגה הערבית בקואליציה ולהפיל עליה את ההאשמה, אבל איפה האחריות שלכם, נבחרי הציבור הלאומי?
ראש הממשלה נפתלי בנט וחברי סיעת ימינה שעוד נותר, הניסוי איתכם נכשל. הוכחתם שאי אפשר לקבל את תפקיד ראש הממשלה עם שבעה מנדטים, שהפכו לשישה ואז לחמישה. ניסיתם להראות שאפשר לקחת את כל מה שהבטחתם לבוחר שלכם – אני, למשל – ופשוט לזרוק אותו לפח בעזות מצח. הניסוי איתכם נכשל, גרם לאובדן אמון במערכת הפוליטית, והותיר עשרות אלפי מצביעים בלי בית פוליטי.
גדעון סער ואנשי תקווה חדשה, הניסוי איתכם נכשל. הוכחתם שאי אפשר להקים מפלגה שיש לה סעיף אחד במצע, "רק לא ביבי". נכשלתם בניסיון ליצור חלופה ימנית שתסחוף אחריה אנשים. כולנו מכירים את הסקרים – בחלקם אתם לא עוברים את אחוז החסימה, ובחלקם מצליחים איכשהו להתנדנד מעליו. הניסיון המצטבר של אנשי הרשימה, הרזומה של זאב אלקין, הציונות האסרטיבית של יועז הנדל והפדיחה המתגלגלת של יפעת שאשא-ביטון לא גורמים לאנשים לראות בכם אפשרות בת קיימא.
אביגדור ליברמן, גם הניסוי איתך כשל. הזגזוג הבלתי פוסק בין שנאת חרדים לתיעוב ערבים, בין האיש השקול שאתה מנסה לדגמן לתדמית הקשוחה והדוגמטית שבאת איתה לפוליטיקה, לא מחזיק מים. מעל הכול יש לך מטרה אחת – לדחוק את בנימין נתניהו מחוץ לחיים הפוליטיים – ופשוט לא נשאר לך זמן לפתח יכולות ושאיפות נוספות. החיבוק התקשורתי לדמותך הנוכחית קורץ וקוסם לך, כולם אוהבים להיות נאהבים, אבל בתוך תוכך גם לך ברור שהמיתוג החביב יישאר רק כל עוד אתה מאלה שמונעים הקמת ממשלת ימין. הציבור, לעומת התקשורת, לא קונה את התדמית החדשה הזו, וככה גם נראים הסקרים, שאתה לא מצליח להתרומם בהם ובקושי שומר על כוחך הנוכחי.
בנימין נתניהו, הניסוי איתך נכשל. כן, כל השאר רוצים בהפלתך, ונכון גם שבכל סקר התאמה לראשות הממשלה אתה ניצב בראש כשכל השאר הרחוק מאחור. אבל זה לא אומר שההתנהלות שלך ושל מפלגתך משרתת את המדינה ואת הרוב המוחלט שיש לימין בקלפי. אנחנו מכירים את כל הטענות – לא אשם עד שתוכח אשמתו, אסור שהמשפטיזציה תנהל את הפוליטיקה; אבל אחרי ארבע שנים של כאוס, מה קיבלנו בסופו של דבר? ממשלה אקלקטית על גבול ההזויה, שלדעתך ולדעת מפלגתך מסוכנת למדינת ישראל.
האם לא עדיף שתנסה לזוז הצידה מראשות הליכוד, ולו לתקופה מסוימת, כדי לאפשר הקמת ממשלה לאומית? האם במבט לאחור היה נכון לקפד את ראשו של כל מי שנראה כאילו הוא מצליח להתרומם ולאיים עליך בתוך המפלגה? האם היה נכון להתייחס לסער ולאחרים כמו שהתייחסת אליהם? הבט בכיסאות ממשלת ישראל כיום, ראה מי יושבים שם, ותגיע גם אתה למסקנה שהניסוי נכשל.
בצלאל סמוטריץ', הניסוי איתך נכשל. כן, יכולת לגרום להקמת ממשלת ימין שיש בה גם מפלגה ערבית אחת. אבל פסלת את האפשרות הזו מכול וכול, וקיבלנו את הממשלה הנוכחית. בכנות, היה שווה? האם אחרי 74 שנות מדינה אי אפשר להעז להכניס מפלגה ערבית לקואליציית ימין? האם מיתוגם של אנשי רע"ם כ"תומכי טרור" מועיל למשהו, מעבר למתן אפשרות פז לגורמי שמאל קיצוני כמו מרצ והעבודה להיכנס לממשלה ולהשפיע דרכה מבפנים על כל מה שמתרחש במדינה הזו? האם יש בכלל מוצא מפסילה קטגורית של רע"ם זולת בחירות חוזרות ונשנות או הקמת ממשלות "שינוי" למיניהן? האפשרות לעשות משהו חדש הייתה יכולה להיות ניסוי מפתיע ואמיץ שלך, אבל בחרת לא לעשות אותו, ולכן הוא נכשל.
הממשלה הזו הגיעה כנראה לסוף דרכה. בבלגן ובסחרחורת שהפוליטיקה הישראלית נתונה בהם, יש רק דבר אחד ברור וצלול כבדולח שלא השתנה וגם לא ישתנה בעתיד הקרוב: העם בוחר ימין. ימין כזה, ימין אחר, אבל ימין. ועד שראשי מפלגות הימין לא יתעשתו סוף־סוף ויפסיקו לעשות בנו ניסויים, שקשורים להרבה דברים מלבד הצורך להקים פה ממשלה יציבה והומוגנית ככל האפשר, הניסוי הזה ימשיך להיכשל.
בנט, סער, ליברמן, נתניהו וסמוטריץ' חייבים להתעלות על עצמם אחת ולתמיד. אם מדינת ישראל באמת חשובה להם, והם אכן מאמינים שחייבים לייצב את הספינה ולהעמיד כאן קואליציה מתפקדת שמסכימה על רוב הדברים החשובים, זה הזמן לעשות זאת. די למריבות האישיות והקנטרניות, די לפסילות הקטגוריות. גם מדינת ישראל היא בסופו של דבר ניסוי, ולניסוי הזה אסור להיכשל. העתיד שלנו בידיכם, הגיע הזמן שתפנימו זאת ותתחילו לפעול בהתאם.