שלושה צעדים למציאת איזון בחיים

מי לא רוצה איזון?

איזון הפך בשנים האחרונות למצרך מבוקש מאוד, מתקרב לביקוש לאושר ולאהבה. לצד זה תמיד מתעוררת השאלה, האם איזון אפשרי בכלל בחיים אינטנסיביים שדורשים מאיתנו תפקוד בכל כך הרבה זירות? הרבה פעמים אני שומעת את האמירה הבאה: "אין מה לעשות. יש מחויבויות בחיים, יש דברים שצריך לטפל בהם. החיים זה לא פיקניק ואיזון זה רעיון שקשה ליישם אותו בחיים".

הכרת המציאות היא תנאי בסיסי לכל פעולה שלנו ואכן היום יום שלנו מושפע מהרבה גורמים. המחויבויות גדולות, אנחנו נדרשות לתפקד בחזיתות שונות עד שהתחושה היא שאנחנו נזרקות מדבר לדבר, ושהשאיפה לאיזון היא בגדר דמיון.

למרות שזה נראה כמו יעד מרוחק, איזון זה דבר שהוא בר השגה ואפשרי. יתרה מכך, זו האחריות הבלעדית שלנו לדאוג לקיומו. יחד עם זאת, יהיה לנו מאד קשה עד בלתי אפשרי להגיע אליו אם לא נשתמש בעקרון המפתח ליצירת איזון והוא: מינונים, מינונים, מינונים.

מכירות את המושג 'באלאנס' לפני שלהקה מתחילה הופעה? איש הסאונד עומד מול לוח הבקרה ועושה 'באלאנס' (איזון) לסאונד. הוא למעשה בודק שכל הכלים והמיקרופונים מאוזנים זה ביחס לזה, נשמעים בצורה מיטבית ושאין הפרעות או צפצופים. ככה בדיוק אנחנו הולכות לעשות 'באלאנס' לחיים שלנו. זו עבודה עדינה, ממש כמו של הסאונדמן, עבודה שעיקרה דיוק במינון של כל איכות או  תחום בחיינו כך שזה יישמע – וואו!

כדי להשיג איזון יש לשחק עם המינונים בעדינות. אם ננסה בכוח להשיג איזון – נשיג מאבק במקום איזון. בבסיס גישה זו ניצב הרעיון שאומר שלכל דבר בחיים שלי (כגון; מחויבויות, משימות, רגשות וצרכים) יש וצריך להיות מקום. כך שההתחלה ביצירת איזון מיטבי היא בנתינת מקום לכל דבר על 'לוח הבקרה' של חיי. ההמשך הוא בתהליך של כיוונון כל אחד מחלקי חיי עד שאני שומעת ומרגישה את האיזון.

איזון בהגדרתו הוא שמירה על היחס הרצוי. לכן בבואנו למצוא איזון אנחנו צריכות קודם כל לשאול את עצמנו – מה היחס הרצוי בין חלקי חיי?  כדאי לזכור שזה מאד אישי לכל אחת וגם משתנה מתקופה לתקופה.

צעד ראשון למציאת איזון

אני מזמינה אותך לעצור, לקחת דף ועט ולענות על השאלות הבאות:

מה היחס הרצוי מבחינתי בין עבודה לחיים אישיים?

מה היחס הרצוי מבחינתי בין תנועה פנימה לתנועה החוצה?

מה היחס הרצוי מבחינתי בין גבולות לחופש?

מה היחס הרצוי מבחינתי בין הרפיה לעשיה?

מה היחס הרצוי מבחינתי בין נתינה לאחרים ובין נתינה לעצמי?

עכשיו כאשר את יודעת מה היחס הרצוי מבחינתך בין הדברים את יכולה להתחיל ולפעול להגשמתו על פי גישת ה'מינונים העדינים'.

צעד שני למציאת איזון

כדאי להתחיל בלצייר 'עוגה' עגולה שמייצגת את ה100% של חייך ולחלק אותה לתחומים השונים של העשייה והעניין שלך, באופן שהולם את היחס הרצוי בעינייך. לדוגמא, אם בתקופה זו היחס הרצוי בעינייך בין עבודה לחיים אישיים הוא יחס של רוב לעבודה אז ב'עוגה' החלק של העבודה יתפוס מקום יותר גדול מהחלק של העניינים האישיים.

צעד שלישי למציאת איזון

השלב הבא הוא לתרגם את העוגה הזו לתוך הלו"ז של היומיום. כלומר, להביא לידי ביטוי את היחס הרצוי בעיניך גם באופן בו את מנהלת את הזמן שלך. נעשה זאת על ידי הגדרת משבצות זמן תואמות לכל דבר. לדוגמא, אם הבנתי שהיחס הרצוי מבחינתי בין הרפיה לעשיה בתקופה זו של חיי הוא יותר הרפיה מעשיה- כשאתרגם זאת ללוח הזמנים היומיומי על כל משבצת זמן של פעולות שיש בהן עשיה (קידום דברים בעבודה או בבית, טיפול בבירוקרטיה, הסעות ילדים וכדומה) תהיה משבצת זמן כפולה של פעולות מסוג הרפיה (יוגה, מדיטציה, גינון, הליכה בטבע, האזנה למוסיקה או לפודקאסט מעניין וכן הלאה) שימו לב שגם ההגדרות של פעולות מסוג עשיה/הרפיה הן אישיות לכל אחת.

העיקר להיות בתנועה. איזון ניתן להשיג רק תוך כדי תנועה, כמו ברכיבה על אופניים.
כך שלא משנה מה, אם אתן מבקשות איזון – אל תעצרו את התנועה. שמרו על תנועה ושימו את תשומת ליבכן לדיוק המינונים.