בחודש דצמבר הקרוב ילחץ רב ניצב רוני אלשיך בחוזקה את ידו של ראש הממשלה, יצטלם לצד המפכ"ל הבא וייפרד לשלום ממשטרת ישראל. כאיש מודיעין ותיק, קשה להאמין שאלשיך אינו מבין זאת. התנהלותו בשבועות האחרונים מעידה שהוא טרם ויתר על התקווה לשנה רביעית. אדם מאמין.
הדיווחים לעיתונאים החלו לטפטף לפני כמה שבועות. אלשיך אינו עוסק כלל בשנה הרביעית, הם אמרו, אבל מיד עברו לביקורת קטלנית בשם "מקורבים" על כך שכל החלטה אחרת תנבע רק מכניעה של השר לביטחון הפנים ארדן למרכז הליכוד. ככל הידוע, הדבר לא תרם ליחסים הצוננים עד קפואים בין השר והמפכ"ל.
אחר כך הגיע – בבּוּם – גל מתואם של ידיעות שלפיהן אלשיך משוכנע שניצב יורם הלוי, מפקד מחוז ירושלים המוערך, עומד בקשרים חשאיים עם ראש הממשלה. הארומה הייתה של פרשת בר־און־חברון – קשר ישיר בין בכיר נחקרי ישראל ובין מי שרוצה להיות בכיר שוטריה. אבל כעומק ההדלפות כך שטחיות הראיות. הממצא המרשיע ביותר עד כה היה תמונה של הלוי סמוך לנתניהו ורעייתו בג'ירו ד'איטליה, עם עוד כמה תריסרי נוכחים. כשההדלפה יצאה משליטה, אלשיך לקח צעד אחורה. "לא שמעתי את עצמי אומר משהו על הלוי", התפתל. בשבוע שעבר, בריאיון עיתונאי לנחמה דואק, כבר היה מפורש יותר: הוא אמר ש"כנראה לא יסרב" לשנה רביעית, והאשים את נתניהו במידור המשטרה מדיונים ביטחוניים בגלל החקירות. הפעם גם ארדן המנומס נאלץ לצאת נגדו בפומבי, ולהגיד שלהד"ם.
אלשיך הוא בסך הכול סיפור עצוב. המשטרה רשמה הישגים מסוימים בתחומי פעילותה הקלאסיים, אבל כהונתו, ממש ככהונת גבי אשכנזי כרמטכ"ל בזמנו, תיקרא על שם התככים שאפיינו את סופה. במסע יחסי ציבור מוזר ותמוה הוא ניסה לשחק באמצעים פוליטיים במגרש של הגדולים כדי לקבל שנה רביעית.
לצורך כך נרתמו הדלפות (שבתחילת הכהונה דווקא הכריז עליהן מלחמה מבורכת), השמצות אנונימיות נגד קצינים בכירים וקפיצת ראש לברכה הפוליטית. דוברת המשטרה מתראיינת בתוכניות בוקר בקמפיין בעד הארכת כהונתו של המפכ"ל ובביקורת משתמעת על הממשלה, וחברי כנסת מקבלים תדרוכים מהמטה הארצי ורצים לתקשורת.
מה שנעשה ליורם הלוי במסגרת הקמפיין הזה הוא שערורייה שכל אדם הגון אמור להתקומם נגדה. הלוי יכול להתנחם בכך שהוא לא המטרה, אלא רק האמצעי להארכת כהונת אלשיך. בקמפיין הזה הוא ניצב, אבל לא במובן המשטרתי אלא במובן של סטטיסט.
