גם בבוקר שלמחרת הדרמה הפוליטית בישראל, בכיר אמריקני עדיין שב היום (ג') על התשובה מאמש בכל הנוגע לביקורו הצפוי של ג'ו ביידן בירושלים. "יש לנו מערכת יחסים אסטרטגית עם ישראל, הנשיא מצפה לביקור בחודש הבא". יותר מאשר העצירה כאן, חשובה לאמריקנים הפסגה האזורית שהם צפויים לקיים בסעודיה. המסר הגלובלי שנושא עמו המעמד האזורי שם, וגם ואולי בעיקר, האפשרות ששותפות שתיווצר שם תמתן את העלייה המסחררת במחירי הנפט. ולכן, גם ההערכה בישראל כעת היא עדיין – כי הביקור הנשיאותי יתקיים כסדרו.
בשבוע שעבר, קיים שר החוץ – בעוד רגע ראש הממשלה – יאיר לפיד, תדרוך לכתבים המדיניים. העילה לכאורה, שלא נמסרה מראש, הייתה הישגי משרד החוץ במהלך השנה שחלפה מאז הקמת הממשלה. הוא דיבר על מילוי השורות בשירות החוץ הישראלי, עשרות המינויים שנעשו, ההתקרבות לאיחוד האירופי, וגם הדגיש את המאמצים שעשתה לדבריו הממשלה הנוכחית כדי להשיב את התמיכה האמריקנית הדו-מפלגתית, גם זו של המפלגה הדמוקרטית, בישראל.
לפיד נשאל שם לגבי האפשרות שהוא יהיה מי שיקבל את פניו של נשיא ארצות הברית על השטיח האדום שלמרגלות המטוס. הוא לא דחה את האפשרות על הסף. לפיד אמר ש"הביקור של ביידן הרבה יותר חשוב מכל אירוע פוליטי, ולא תלוי בשום אירוע פוליטי".
אתמול, כינס ראש הממשלה – בעוד רגע החליפי – נפתלי בנט, תדרוך לכתבים המדיניים. גם כאן, העילה לא נמסרה מראש. מסביב לשולחן בו מתכנסת לישיבתה השבועית ממשלת ישראל, ישבו אתמול מצד אחד עיתונאים, מן הצד השני בנט ואנשיו. ההרכב היה חדש, אחר מזה של השנה האחרונה כולה. את מקומו של הדובר הפורש מתן סידי, מילא החדש יותם בן-יצחק. היועצת המדינית שמרית מאיר כבר איננה, וכך גם ראש הסגל שלרוב היה נוכח גם הוא, טל גן-צבי. אפילו ראש המל"ל, אייל חולתא נפקד, אך זאת בשל ביקור שלו בירדן. היחסים עם ירדן, נאמר במאמר מוסגר, היו עילת התפארות משמעותית של הממשלה הנוכחית. נתניהו קלקל אותם, הם אמרו, בנט ולפיד תיקנו. אולם, ההתלהמות הירדנית בימי חודש רמדאן האחרון, כולל דברי הבלע המפורשים של ראש הממשלה הירדני כנגד ישראל, דרדרו את הדברים לאחור והוכיחו שברגע האמת, ירדן לא מעמידה בראש מעייניה את היחסים עם ישראל. את הביקור של חולתא, אפשר לראות כניסיון להתקרבות נוספת.
אבל מול הבוסריות שאפפה את חברי הצוות של בנט, בהחלט שרתה על החדר גם אווירת סוף. בנט סקר בדבריו את ההתמודדות הישראלית מול האיום האיראני, הדגיש את התיקונים האקוטיים שעשתה לדבריו הממשלה הנוכחית בחוסרים הקשים שגילתה בהגנה הישראלית.
בשלב השאלות של התדרוך אתמול, שאלה כתבת ערוץ 13 את נפתלי בנט האם הוא יהיה זה שיקבל את פניו של ביידן על השטיח האדום. הוא עצר לרגע, משך בכתפיו, הסיר את משקפי הקריאה מעל האף ואמר – אני באמת לא יודע. אבל סביר לגמרי להניח, שהוא כבר ידע. ידע שלא הוא יהיה זה שילחץ את ידו של ביידן כראש ממשלה. ידע שזהו התדרוך המדיני האחרון שהוא נותן כראש ממשלה. בתום הפגישה, לפני יציאתו מהחדר, גם עבר בנט ובצעד יוצא דופן לחץ את ידיהם של כל המשתתפים. הסיבוב המדיני המסחרר שהוא נטל בו חלק בשנה האחרונה, מביקורים פומביים ראשונים של ראש ממשלה ישראלי במדינות המפרץ, ועד היותו המנהיג המערבי הראשון שמגיע לקרמלין לאחר הפלישה לאוקראינה, הסתיים.
ועוד דבר. אחת מנקודות המחלוקת המשמעותיות שעמדו מול ארה"ב בתחילת ימי כהונתה של הממשלה הנוכחית, הייתה השאיפה האמריקנית לפתוח מחדש את הקונסוליה המיועדת לרש"פ במבנה שברחוב אגרון בירושלים. בנט, הוריד את האפשרות הזו מהפרק. המסר החד-משמעי שבתחילה נשמע מכיוונה של לשכת בנט, ובהמשך גם לפיד היה שותף לו – היה כי בבירת ישראל יש מקום רק לנציגות אמריקנית אחת. האמריקנים לא התלהבו מאוד מהסירוב הזה, אבל בממשלה הנוכחית ידעו שעצם קיומה הוא קלף משחק. אם יובהר שהתעקשות שלהם על פתיחת קונסוליה תשיב את נתניהו, האמריקנים לא ילחצו מדי. כעת, הקלף הזה אינו קיים יותר.
