אני מרגיש הקלה אמיתית. מיד כששמעתי שהממשלה מתפרקת כתבתי ש"ירד לי פתק מהלב". כבר שנה אני מסתובב עם רגשות אשם: איך לא זיהיתי, איך יצאתי טמבל, איך האמנתי לנפתלי בנט במשך עשור כשאיגף מימין את מי שטען שהוא לא מספיק ימין. אז כן, אני מודה: הוקל לי במובן הכי פשוט ובסיסי של המילה. הנוכלות שתרמתי לה פתק נמצאת מאחורי.
נכון, יאיר לפיד הוא לא איש ימין – נכון יותר להציג אותו כמנהיג הבלעדי של מחנה המרכז-שמאל – ועדיין נוח לי שהוא יהיה ראש הממשלה ולא בנט. לכאורה הייתי אמור להעדיף איש ימין, אבל הרבה לפני המשחק הזה של ימין ושמאל יש פרט קטנצ'יק: "דמוקרטיה". לפיד על כמעט עשרים מנדטיו מיישב לי את הדיסוננס: הוא מנהיג מפלגה גדולה, וזה בכלל לא משנה אם הוא ראוי בעיניי לתפקיד או לא ראוי, יש מאסה של ישראלים שחושבים שהוא כן ראוי. בניגוד למה שבנט עשה, זאת דמוקרטיה.
בנט צריך לרדת מהבמה הפוליטית בבושה. זו לא צריכה להיות פרידה מנומסת, אלא פרידה כואבת. הפרידה ממנו צריכה להראות שיש מחיר. יש חטא ויש עונש, ואם העונש מתמצה בהפסד אחד-אפס קטן, אז כנראה החטא לא גדול כל כך. בנט אמר בנאום הפרידה שלו: "השבנו לקדמת הבמה את ערכי ההגינות והאמון". נפתלי, אולי בינך ובין יאיר ה"מענטש" שוררים הערכים האלו, אבל אף אחד לא עשה מה שאתה עשית לערכי ההגינות והאמון בין פוליטיקאי לבוחריו.
באופן דומה, עמיחי שיקלי, או "עמית" שיקלי אם אתם בנימין נתניהו, הוא נחשון בן עמינדב של הכנסת הזו. האיש קפץ למים עוד לפני שידע שהקואליציה תיפול. על זה מגיע לו הרבה יותר מכל הכבוד. לא משנה אם ירוץ עצמאית או באיזושהי קונסטלציה אחרת, אם יש בימין הכרת הטוב האיש הזה צריך להיות חבר בממשלה הבאה.
אוהבי דמוקרטיה התפקדו
בנט מספר שהחליט לפרק את הממשלה כשהבין שתקנות יו"ש לא יעברו, ולא הסכים לסכן כך חצי מיליון מתיישבים. הייתי קונה את הטיעון הזה לו לא הייתי מכיר בעבר אדם שאמר שזה בדיוק מה שיקרה אם תוקם קואליציה עם גורמים אנטי-ציוניים.
צפיתי בנאום הפרידה שלו השבוע, ואני מוכן להישבע שגם על הפנים שלו ראיתי הקלה. הוא סיפר על הרוב הדומם והמעשה הנכון ואחדות ישראל, אבל עמוק בפנים גם לו הוקל. בשנה האחרונה ראיתי אדם שיודע שבגד בבוחריו ובעצמו. לא קל להתוודות שבגדת, ולפעמים עוטפים את זה בכל מיני סיבות שונות ומשונות, אבל כשזה נגמר תמיד יש תחושה של אבן שנגולה מהלב.
אחד הלקחים המרכזיים שלי מהאירוע הוא שאם אתה אוהב דמוקרטיה, אתה צריך להצביע למפלגה שיש בה דמוקרטיה. מתפקדים, בחירות מקדימות – וזה לא חייב להיות מושלם, ותמיד יהיו שריונים, אבל בבסיס, אם אתה בוחר בובות, אל תתפלא אחר כך שאפשר לשחק איתן. שיקלי ועידית סילמן התנתקו מהחוטים, כל אחד בזמנו, אבל כשאתה בוחר מפלגה נטולת דמוקרטיה אתה מסתכן גם באנשים כמו מתן כהנא, שילך אחרי בנט גם לחזרות של להקת בת שבע.
ולקח בונוס, מניסיון: גם אם מתפרקת ממשלה שאתה ממש לא אוהב, אסור לערבב ויסקי ועראק.
יועז הנדל, צבי האוזר, גדעון סער וחבריהם בקואליציה המתפרקת חוזרים שוב ושוב על המנטרה ש"ביביזם זה לא ימין". נניח שאני זורם איתכם: אתם הימין האידיאולוגי וכל האופוזיציה היא עדר ביביסטים נטולי אידיאולוגיה. אני רק מקווה שאתם קוראים סקרים ומבינים שאחרי שתימחקו מהמפה יישארו בארץ אולי ארבעה מנדטים של ימין אידיאולוגי. אם זה נכון, אנחנו די במיעוט כאן. אולי באמת רצוי שהימין ידע את מיקומו ויתרכז בעיקר בפריסת סיבים אופטיים ולא ברעיונות אידיאולוגיים גדולים.
להוריד את המסכות
אני באמת מבין אנשי מרכז ושמאל שחוששים מאיתמר בן-גביר. הרדיקלי תמיד מפחיד את המיינסטרים. אבל אני לא מאמין למי שמפחד מאיתמר בן-גביר אבל לא מפחד מממשלה עם רע"ם שתלויה במשותפת. או שאתה איש מרכז שמפחד מקיצונים, או שאתה שקרן. בבחירות הקרובות תמיד תזכרו: מי שמנסים להפחיד אתכם מהיהודי "הקיצוני" הם אלה שאין להם בעיה עם הלאומן הפלסטיני.
נתניהו לא יזוז. נראה לי שהגיע הזמן להבין את זה. יש מאחוריו מאסה של בוחרים שלא רוצים שהוא יזוז. נוטים לחזור על המנטרה "4 מערכות בחירות הוא לא הרכיב ממשלה", זה נכון, אבל גם הצד השני לא הרכיב. הממשלה המתפוררת ששרדה שנה גרמה לכולם להבין שעם כל הכבוד לנתניהו, אפילו הוא לא מספיק כדי לחבר בין וליד טאהא, ניר אורבך, איילת שקד וג'ידא רינאווי-זועבי.
הבחירות הבאות יהיו השקופות מכולן. כמו בקורונה אין כבר מסכות, לכולם ברור הכול. נתניהו לא יזוז, בנט וסער אם ירוצו ישבו עם מפלגות אנטי-ציוניות, מתן כהנא לא יאמר שוב שיהיה רקדן בלהקת בת שבע לפני שישב עם מרצ, ויאיר לפיד כבר אמר כמה פעמים שאין לו שום בעיה להקים ממשלה שתלויה בעופר כסיף ובאחמד טיבי. הברירות ידועות לבוחר. עכשיו השאלה אם הן מספיקות כדי להוציא אותו מהבית.
ומילה אחרונה על פילוג מול אחדות. שנייה אחרי שראש הממשלה הנכנס יאיר לפיד אמר שצריך לבחור באחדות ישראל, הוא כינה את כל מי שלא רוצה בקיום הממשלה "כוחות האופל". כדי למצוא ציטוטים מפלגים בטירוף של נתניהו חוזרים בדרך כלל עשרים ומשהו שנים אחורה, ל"השמאל שכח מה זה להיות יהודים", אבל כדי למצוא ציטוטים מפלגים של יאיר לפיד מספיק לחזור לאחור כמה שניות, דקות או שעות. אפשר להתרגש עד מחר מכך שדודי אמסלם מדבר עם הידיים, אבל מעולם לא היה מחנה פוליטי מפלג ומכפיש יותר ממחנה "הנורמלים והנכונים" של לפיד.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
