לדוקו הפשע 'תיק 512' יש את כל החומרים הדרושים למסמך טלוויזיוני מרתק. מהדקה הראשונה מוצבים בה הגיבור הרע מול הגיבור הטוב. מצד אחד, יצחק אברג'יל, העבריין המסוכן ביותר בישראל. מצד שני ניסים מרום, ראש צוות התביעה, שהקדיש את 18 השנים האחרונות להרשעתו של אברג'יל. תוסיפו לזה סיפור ענק – חקירה של עשור וחצי שמשתרעת על פני שש יבשות ו-12 מדינות, במעורבות של 680 חוקרים ופרקליטים, ו-52 אלף האזנות סתר. ובסוף יש גם תזמון מושלם – הסדרה עלתה לשידור ביום בו ניתן גזר הדין בתיק המפורסם.
היוצרות עדי מאירי וטל ברדה, עמדו במשימה. למרות שהסוף ידוע ולמרות שסיפורו של אברג'יל סוקר השבוע בהרחבה בכלי התקשורת, הסדרה שלהן (שלושה חלקים), מצליחה להסעיר ולחדש ולשאוב לסיפור גם את מי שאינו נוהג להתעמק בידיעות הפלילים. ההקלטות של אברג'יל מהכלא אל מול המונולוגים הדרמטיים של התובע מרום, הם אולי הציר המרתק ביותר. שתי דמויות שגדלו כילדים בשכונות פשע מוצאות את עצמן ניצבות משני צידי המתרס, נאבקות בקרב יצרי ואכזרי, שנמשך שנים.
בניגוד לצפייה בסדרת דרמה כמו מנאייכ, הצפייה בתיק 512, גם רלוונטית יותר ליום יום שלנו כאזרחים. באירוע המרכזי עליו נשפט אברג'יל נהרגו שלושה אזרחים חפים מפשע שנקלעו לזירה של חיסול חשבונות. בפתיחת הסדרה מבהירים לנו שהמחשבה שעולם הפשע משפיע רק על אלו שבוחרים להיות מעורבים בו, היא אשליה. העולם התחתון לא תמיד נשאר למטה. אם לא מטפלים בו, הוא מאיים על כולנו כמו גל שמתרומם בפתאומיות וקובר תחתיו את כל מי שנקרה בדרכו.
בחלק השני של הסדרה ששודר אמש, תפסו אותי כמה דקות בהן הייתה התייחסות לזהותם הדתית של אברג'יל וחבריו לפשע. בשנת 2003 אברג'יל הוגלה לחו"ל, ותוך זמן קצר הפך ליבואן האקסטזי הגדול ביותר בעולם. בכיר בבילוש באנטוורפן שמספר על מעלליו בבלגיה, מעיד על אברג'יל וחבריו שהם היו מאוד דתיים – "בשבת הם לא נגעו בטלפון". מיד לאחר מכן מספר תובע פדרלי מלוס אנג'לס על ההאזנות לאברג'יל – "בכל פעם כשהוא היה אומר בעזרת ה', זה המקום בו הייתי מחפש פעילות פלילית. הוא מבקש את עזרת ה' לפעילות שלו". אברג'יל עצמו נשמע אומר באחת ההקלטות: "א-לוקים אתנו, כי אנחנו ישרים".
קשה למצוא דוגמא מובהקת יותר לתפיסה מעוותת של הדת היהודית. פושע ישראלי, רוצח, עבריין, וגנב, מוגדר כאדם דתי בגלל שהוא לא נוגע בטלפון שלו בשבת, ובגלל ששם ה' שגור על לשונו…. כבר התרגלנו לעבריינים שנזכרים לחבוש כיפה מיד לאחר מעצרם, אבל במקרה של אברג'יל ההתנהגות "הדתית" מתקיימת תוך כדי ביצוע הפשע. אין חילול השם גדול יותר מגורם בכיר במשטרת בלגיה שמעיד על עבריין ישראלי מסוכן, שהוא "מאוד מאוד דתי".
