אומנם כבר התחלנו את החופש הגדול ונכנסנו לתקופת הקייטנות, ואומנם לא יהיו לנו בחודשיים הקרובים השבתות של מערכת החינוך, אך כמו שאנו יודעים הן תחזורנה שוב ושוב עד שימצא פיתרון ראוי והולם למציאות הלא הגיונית הזו.
אל תבינו אותי לא נכון – אני ממש בעד המורים ואני חושבת שהמשרה הזו של הוראה אמורה להיות אחת המשרות המתגמלות גם בצד החומרי שלה. בנוסף לכך אני מאלה שקיבלו באהבה והשתתפות את השביתות לקראת סוף שנת הלימודים. העניין הוא שאני חושבת שנוגעים רק בקליפה ולא מצליחים להגיע לגרעין הפנימי.
אולי לא יהיה נכון להציב את מערך ההוראה מול השוק הפרטי ששם נמדדת המשכורת מהכישרון האישי וההשקעה. למה אני אומרת את זה? פשוט כי ההשקעה בחינוך הילדים היא לא דבר מדיד בזמן קצר. אולי המורה בכיתה אלף יכולה להימדד באחוזי קריאה מתלמידי כיתתה. ואולי מורה לאנגלית יכולה להימדד לפי הצלחת הילדים במבחן כזה או אחר. אבל חינוך במהותו הוא לא מדיד לזמן של ששנה שנתיים זה מסע ארוך טווח. אחד הדברים שהחיים המודרניים שלנו לא ממש יודעים לתת עליו את הדעת, ואולי קצת מזלזלים בו.
ושוב אנו חוזרים לסוגיית השכר, אייך מצליחים לעשות שינוי? לעניות דעתי השינוי צריך לבוא מבפנים יחד עם עבודה מבחוץ. מצד אחד אנו זקוקים למורים איכותיים בעלי רצון ושאיפות שבאים לעבודה עם אש בעיניים. ומצד שני אנו צריכים לתהליך עמוק מול התקציב המדיני, לדאוג שנתח משמעותי שלו יגיע לעובדי ההוראה.
נראה לי ששביתות הן כלי טוב לעורר תהודה תקשורתית אבל הן לא באמת מטפלות בשורש של העניין. צריך כאן קבוצה שמוכנה לחשוב אחרת שמביאה רוח אחרת, קבוצה שרוצה לחנך ממקום של הבנה שהיום זה לא רק לקבל ידע אלא בעיקר איך לסנן אותו. להקנות מיומנויות למידה ולא ישיבה ארוכת שעות בכיתה. המוח של הילדים שלנו מנוצל חלקית ומערכת החינוך היא זו שיכולה לעשות את המהפך שאנו זקוקים לו.
יש לנו מורים טובים. הם אנשי עמל ומחשבה, שמשקיעים המון בילדים של כולנו. אבל יש כאן שיטה שאמורה להשתנות, בארצות רבות היא כבר השתנתה, אנחנו לא לוקחים את עצמנו צעד אחד קדימה ואולי לזה אנו נדרשים. אני יודעת שיש כבר קבוצות שעושות זאת ומקווה שהן תהפוכנה ליותר משפיעות ושעוד ועוד אנשים יצטרפו אליהן. אדם כזה או אחר שרוצה לדאוג לשכר המורים לא יכול לדרוש רק שינוי של השכר, צריך כאן שינוי הרבה יותר עמוק. וכמו שחינוך הוא מסע ארוך טווח כנראה שגם כאן. החובה היא להגדיר אופק ברור ולהתחיל לצעוד לשם צעד צעד , ככה עוד עשור נמצא את עצמנו במקום טוב.
אולי דווקא בחודשיים הקרובים שכולנו נזכה לילדים שלנו יותר בבית זה זמן טוב להגדיר אופקים שאליהם חשוב לנו להגיע כיחידים וכחברה.
