שר הביטחון בני גנץ חשף אמש (ג') כי איראן הציבה בים האדום ארבע ספינות מלחמה, הנוכחות הגדולה ביותר בעשור האחרון. בנאומו בוועידת ה"אקונומיסט" ביוון הציג גנץ תמונות לוויין חריגות מהחודשים האחרונים, שבהן נראות ארבע ספינות צבאיות איראניות בים האדום, והגדיר את המהלך כהתבסוות ימית של האיראנים, בים הסמוך לחופי ישראל.
לא סתם בחר גנץ לחשוף את המידע בוועידה הבינלאומית ביוון. במשמרות המהפכה מבינים מצויין את כללי המשחק. מי שחשב לרגע שהאירנים יראו את ישראל בונה קואליציות, מנרמלת יחסים עם מעצמות מערביות, מחזקת את קשריה עם מצרים וירדן, מתקרבת לסעודיה ואפילו "מדגמנת זוגיות" עם ארדואן בטורקיה, וחשב שמשמרות המהפכה ישבו בצד – טעה בגדול. איראן פשוט רוצה להלך אימים על האזור כולו, לפרוס יכולות – תוך הבנה שחלק מהן יושמדו – ולגרום לכולם להירתע מלבוא בברית עם ישראל.
ייתכן, כמובן שבחלק מהמקומות האיראנים ינחלו הצלחה עם האסטרטגיה הזו, אבל הברית שישראל מקדמת במזרח התיכון ופורשת גם למדינות אירופה, כמובן יחד עם האמריקנים, צפויה בסופו של דבר להכניע את האיראנים.
השלכות דרמטיות
ואם חשבתם שההתבססות בים האדום (או ים סוף) היא נקודתית בלבד, אז גם כאן יש טעות. סא"ל במיל' מיקי סגל, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר וכיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מסביר כי חיל הים של משמרות המהפכה, שביצע את עיקר הפעילות הימית באזור המפרץ הפרסי, הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו המבצעית גם לאזורים נוספים, ביניהם הים הערבי, הים האדום והים התיכון. בחלק מהפעילות המבצעית מסתייע חיל הים של של משמרות המהפכה, הזוכה לעדיפות מבחינת הצטיידות, כח אדם ואימונים, בחיל הים של איראן. שני החילות משתפים פעולה סביב הסיוע למורדים החות'ים בתימן. חלק מהפעילות, בעיקר של חיל הים האיראני, מתקיימת במסגרת המלחמה בפיראטיות, שנערכת מאז 2008, כחלק הגנה על מכליות נפט וספינות מסחר איראניות באזור.
"נוכחות חיל הים האיראני גברה מאז החלה הקואליציה בראשות סעודיה לפעול בתימן ב-2015, וקיים שיתוף פעולה מבצעי באזור בין שני חילות הים, בעיקר בכל הקשור להעברת אמצעי לחימה לחות'ים בתימן והפגנת כוח מול המצור שהטילה סעודיה על תימן", מסביר סגל. לדבריו, "עיקר הנוכחות של חיל הים של משמרות המהפכה באזור הים הערבי והים האדום היא חשאית, חלקה באמצעות ספינות אזרחיות, שמהן פועלים הכוחות לאיסוף מודיעין ולהעברת משלוחי נשק לחות'ים בתימן".
המשמעות העיקרית של הנוכחות הזו היא קודם כל איום על ספינות סחר בנתיבי הים. יש לכך השלכות דרמטיות, ובראשן ההבנה בקרב צוותי הספינות בים כי הם פגיעים בכל רגע למתקפת טרור. איראן רחוקה מעליונות ימית, אבל קרובה מלהפוך את הזירה הזו לאתגר בינלאומי. חשוב להבהיר לעולם שהבעיה הזו איננה בלעדית לישראל, אלא היא בעיה כלל עולמית. די לראות איך משפיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה שם על כלכלות בעולם, על העוני, על מחירי הנפט והדלק והחשמל – לא רק של כל אזרח בישראל אלא של העולם כולו. אם איראן תצליח להפעיל את היכולות הללו מהים – יהיו לכך השלכות הרות גורל.
בנוסף, איראן צפויה להשתמש בפלטפורמה הזו לא רק כדי לאיים על ספינות סוחר, אלא גם כאיום של טרור על מדינות במזרח התיכון, כמימד הרתעתי. סגל מרחיב ומסביר כי "הפעילות האיראנית באזור הים הערבי והים האדום מסתתרת מאחורי סיסמאות של המלחמה הבינלאומית בפיראטיות, אך מנוצלת גם לפעילות מבצעית איראנית והברחות אמל"ח למורדים החות'ים בתימן, לסומליה ואף לארגוני הטרור הפלסטינים בעזה".
מעבר ליכולות לייצר איום על הסחר הימי, ישנה גם משמעות לעגינה של ספינות מלחמה בלב הים, כמו למשל היכולת לבצע פיגועי טרור באמצעות שיגור מל"טים מספינות. איראן מפעילה ספינות בשירות חיל הים של משמרות המהפכה וחיל הים של איראן, שהוסבו להפוך לפלטפורמות שיגור של מל"טים ושל סירות מהירות, סירות נפץ מהירות, חלקן מונחות GPS ולא מאוישות, נגד יעדים שונים בים התיכון, יעדים למשל כמו אסדות הגז של ישראל. "יכולות ימיות איראניות אלה משתלבות היטב בדוקטרינת הלוחמה הא-סימטרית האיראנית. חלק מיכולות אלה מופעלות כיום נגד תשתיות אסטרטגיות בסעודיה, וכוללות פגיעה במתקני נפט בים וביבשה וכן בספינות סעודיות הפועלות מול חופי סעודיה", מסכם סא"ל במיל' סגל.
