הפגנת התמיכה בתושבי עזה שהתקיימה בשבת האחרונה בחיפה הצליחה להסעיר את השיח בישראל, ובמיוחד מעצרו של ג'עפר פרח, מנכ"ל עמותת 'מוסאוא' לזכויות הערבים בישראל, שבמהלך אותה שבת נשברה רגלו. פרח טען כי השוטרים שעצרו אותו הם ששברו את הרגל. מנגד, המשטרה טענה כי "ממצאי הבדיקה עד כה מראים כי לא נמצא כל אירוע חריג הקושר את פציעתו של אחד העצורים בברך למעצרו. לצערנו, גורמים כאלה ואחרים בוחרים לעשות שימוש ציני בתקשורת ולהעליל עלילות, חלקן אף סותרות".
המקרה החיפני הזה הוא אחד מרבים. כוחות המשטרה עומדים פעמים רבות מול מפגינים, וכאשר הדרג הפיקודי מחליט לבצע מעצרים נוצרת היתקלות אלימה. כך היה בעבר בהפגנות מועצת יש"ע נגד פינוי יישובים, כך בהפגנת העדה האתיופית בתל־אביב וכך בהפגנות החרדים בירושלים. בכל המקרים הללו מי שנכנס בתווך שבין המפגינים למשטרה כדי להכריע אם הופעל כוח בלתי סביר היא המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים. מח"ש פתחה בחקירת המקרה של פרח, ונכון לכתיבת שורות אלו מצויים השוטרים המעורבים בחדרי החקירות ומכחישים את המיוחס להם.
אלא שמבדיקת 'מקור ראשון' עולה כי בחקירות של אלימות שוטרים ארוכה הדרך עד ליישום צעדי ענישה נגד שוטר. מאז היווסדה פועלת מח"ש ללא נהלים כתובים ומוסדרים, ולעתים מוציאה החלטות שכלל אין לה סמכות להוציא. עוד עולה מן הבדיקה כי גם כאשר מח"ש מורה על נקיטת הליכים משמעתיים נגד שוטרים אלימים, במשטרת ישראל משתדלים להפחית ככל האפשר מעוצמת ההליך. הסיפור הבא ידגים את התופעה.
ניצב־משנה איתן מנשה משמש כיום כמפקד הכשרות קצינים בכירים במשטרת ישראל. תפקיד חשוב ובעל השפעה, אך יותר מכך – סמל לדמותו של הקצין הבכיר במשטרה. בדצמבר 2015, בתפקידו הקודם כמפקד משטרת עפולה, נשלח מנשה לרסן הפגנה בצומת תשבי בצפון. ההפגנה נערכה בעקבות דיווחים שקטינים החשודים בהצתה וברצח בכפר דומא עוברים חקירות אלימות במתקני השב"כ.
המפקד הבכיר בשטח היה כאמור נצ"מ מנשה, ובשלב מסוים הוא הורה על ביצוע מעצרים. שלושה שוטרים תפסו מפגין קטין שהיה במקום וריתקו אותו למכסה המנוע של ניידת משטרה. כשהוא מרותק ולא מגלה סימני התנגדות למעצר, הגיע לפתע נצ"מ מנשה וסטר לו כמה פעמים ללא סיבה נראית לעין. לרוע מזלו של מנשה האירוע תועד במצלמת הטלפון הסלולרי של אחד המפגינים, והסרטון שימש ראיה חותכת נגד השוטר בתביעה שהגישו ההורים נגד המשטרה. התביעה התקבלה, והמשטרה שילמה פיצויים לקטין על חשבון משלמי המסים.
במקביל, עורך הדין של המשפחה, מנשה יאדו מארגון 'חננו', הגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים נגד הקצין הסוטר כדי למצות איתו את הדין. לאחר בדיקת האירוע הודיעה לו מח"ש כי לא נמצא היבט פלילי, ועל כן "הגענו לכלל מסקנה כי יש להעמיד את החשוד לדין משמעתי בפני בית הדין למשמעת של משטרת ישראל, בגין עבירה של שימוש בכוח שלא כדין". כלומר, מח"ש הורתה למשטרה להגיש כתב אישום משמעתי לבית הדין.
כעבור כשנתיים נמסר לעו"ד יאדו כי המשטרה לא הגישה כתב אישום משמעתי נגד הקצין, אלא החליטה להעמידו לדין משמעתי בפני המפקד שלו בלבד. כלומר, הליך משמעתי מקל. יאדו פנה אל המשטרה ותמה מדוע אינה פועלת כפי שהורתה מח"ש. במשטרה הגיבו כי למח"ש יש סמכות להורות על הליך משמעתי, אך לא להורות באיזה מבין ההליכים המשמעתיים לנקוט. מכיוון שמנשה נידון שלא במסגרת כתב אישום הרי שההליך אינו פומבי, ולכן משטרת ישראל לא מסרה לנו את תוצאותיו.
עקיצה משטרתית
בניסיון להבין את ממדי התופעה, ביקשנו ממשטרת ישראל נתונים עדכניים על מספר כתבי האישום שהגישה נגד שוטרים בשנה החולפת, אולם מדוברות המשטרה נמסר כי אינם מוסרים נתונים כאלה. ובכל זאת, בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2017 בנושא "הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים" מצאנו נתונים מאז, והם מדברים בעד עצמם.
מתברר כי בשנת 2014 העבירה מח"ש לטיפול משמעתי של המשטרה 195 תיקים, מתוכם 30 בגין שימוש בכוח שלא כדין, אך רק ב־14 מקרים מכלל התיקים הוגש כתב אישום משמעתי. ב־2015 המצב בעייתי אף יותר – מח"ש העבירה 288 תיקים לטיפול משמעתי של המשטרה, מתוכם 38 בגין שימוש בכוח, אך רק 7 כתבי אישום משמעתיים הוגשו.
אנשי המבקר הבינו כי מדובר בתופעה שבמסגרתה תיקים שמעבירה מח"ש להליך משמעתי של המשטרה זוכים לטיפול מופחת, והראו כי בין השנים 2006 ל־2015 חלה ירידה של 92% בהגשת כתבי אישום משמעתיים – במקביל לעלייה בתלונות על שימוש בכוח שלא כדין מצד שוטרים. המשטרה ענתה למבקר כי "הירידה נובעת מפעילות של המשטרה לחינוך והרתעה". אנשי המבקר השיבו להם בעקיצה כי "תמונה שונה לחלוטין מצטיירת ממספר התלונות על שימוש בכוח המוגשות נגד שוטרים ומסקרי דעת קהל, המלמדים כי מידת האמון שרוחשים למשטרה בציבור היא מועטה".
אז מהם הקריטריונים לקביעת הטיפול? ובכן, למשטרה אין נהלים כתובים בנושא, וגם אין כל תיעוד או נימוקים להחלטה. מבקר המדינה קבע באותו דו"ח כי "המשטרה מנתבת לא אחת תיקי שימוש בכוח שהתקבלו ממח"ש למסלול של 'דן יחיד', אף שלכאורה יש בכך כדי להמעיט מחשיבות הטיפול בעבירות אלו". עוד קבע המבקר כי על המשטרה לקבוע כללים ברורים.
"ההחלטה על הליך משמעתי מקל התקבלה במשטרה בהליך פגום, מכיוון שההחלטה לא מנומקת, לא שקופה ולא כפופה לביקורת רציונלית כלשהי", אומר עו"ד יאדו בנוגע להליך של נצ"מ מנשה. "במקרה אחר חייב בג"ץ את המשטרה למסור סיכום עם שיקולי ההחלטה. ראוי היה כי המשטרה תמסור סיכום בכל מקרה כפי שמחויב מכללי המנהל התקין. השורה התחתונה היא שהמשטרה פעלה בניגוד להחלטת מח"ש ובלא להציג נימוק, פגמה במראית פני הצדק והותירה לנו לעסוק בספקולציות די ברורות לגבי השיקולים".
החלטות שרירותיות
אך לא רק משטרת ישראל פועלת ללא נהלים מוסדרים אלא גם המחלקה לחקירות שוטרים עצמה, אשר מנתבת אל המשטרה תיקים מבלי לנמק החלטות ופועלת ללא כללים. טענת המשטרה כי מח"ש מוציאה מתחת ידיה החלטות שאין בידה הסמכות לקבל אינה מופרכת. מתברר כי למח"ש אכן יש סמכות להורות על דין משמעתי, אך כפי שטענה המשטרה אין לה הסמכות להחליט על סוג ההליך המשמעתי.
"ייצוג חשוד בפני מח"ש דומה למילוי טופס לוטו", מגדיר זאת עו"ד דב גלעד־כהן ממשרד ברטל־כהן, שייצג עשרות שוטרים. "לא מזמן ייצגתי שני אנשי יחידה מיוחדת של המשטרה שנקראו לחלץ כמה לוחמי מג"ב שנקלעו להפרות סדר קיצוניות של זריקת בקבוקי תבערה וסלעים באירוע מורכב מאוד", הוא מספר. "הם איתרו זורקי בקבוקי תבערה ונכנסו למתחם שהיה מרושת מצלמות. בתוכו הם איתרו בחור והכו אותו. ודאי שאסור להכות, אלא שהמעבר מסכנת מוות של חירום למצב של שגרה עשוי לתעתע בך נפשית, וגם שוטרים הם בני אדם שטועים. ישבנו מול בכיר במח"ש, וטענו בפניו כי את התיקים של שניהם יש לנתב להליך משמעתי ולא פלילי. הוא צפה בסרטון ואמר: 'שוטר אחד זה משמעתי והשני פלילי'. שאלתי מה הנימוק לכך, והוא התחיל לגמגם".
עו"ד כהן מסביר כי היעדר הקריטריונים במח"ש באילו מקרים של אלימות שוטרים ינותב התיק להליך משמעתי במשטרה, ואילו מקרים ימשיכו להליך פלילי, פוגע ביכולת החשודים להתגונן וביכולת עורכי הדין לייצג אותם. "אנחנו נתקלים פעם אחר פעם בהחלטות מח"ש שאין כל יכולת להסביר מדוע נותבו להליך פלילי או משמעתי. כשאתה מחפש אמות מידה להסתמך עליהן לניתוב תיק אתה פשוט לא מוצא, וכשאתה לא מוצא, גם אם אפשר להצדיק את הניתוב, מתעוררת תחושה קשה של שרירותיות. שוטרים שנקראים לחקירה במח"ש לא יכולים לכלכל את צעדיהם. אני לא יודע איזה ייעוץ לתת ללקוח כדי להפחית סיכון לחשיפה להליך פלילי, כי אין לי מושג מהם הקריטריונים לניתוב. גם אי אפשר לערער לביקורת שיפוטית, שהרי אם אין קריטריונים, לשופטים אין דרך לדעת אם התבצעה חריגה מהם".
אחד המקרים המפורסמים שבהם החליטו במח"ש להעביר תיק של אלימות שוטרים מאפיק פלילי במחלקה לאפיק משמעתי במשטרה הוא המקרה של הכאת ערבי ב'סופר יודה'. באותה תקרית, שאירעה במאי 2016, עורר עובד החנות מיוסם אבו־אלקיעאן את חשדם של שוטרי מג"ב כאשר שוחח בערבית מחוץ לסופר. לפי חקירת מח"ש, בשל מוצאו הוא התבקש להזדהות, ולאחר חילופי דברים בינו לבין השוטרים התפתחה תגרה אלימה.
בתום חקירה ממושכת במח"ש הוחלט כי אין הצדקה להעמיד לדין פלילי את השוטרים שנכחו במקום. בהודעת מח"ש שפורסמה באותה עת נקבע כי "לנוכח העובדה שמדובר בעיצומם של ימי פיגועי הסכינאים, החליטה המחלקה לחקירות שוטרים כי המישור הראוי לבחינת הדברים הוא המשמעתי־פיקודי". רק אחד השוטרים, בן אדרי, הועמד לדין משמעתי לאחר שנקבע כי התנהלותו הובילה להסלמת האירוע וכי פעל באופן בלתי מקצועי. בעקבות החלטת מח"ש, הגישה עו"ד נועה לוי מהוועד הציבורי נגד עינויים, עתירה לבג"ץ לקבלת חומרי החקירה כדי שתוכל לבחון עתירה נגד החלטת מח"ש לניתוב התיק לאפיק המשמעתי.
"אנחנו הגשנו בג"ץ כי מח"ש לא רצו להעביר לנו את חומרי החקירה", מסבירה עו"ד לוי שמייצגת את אבו אלקיעאן. "בג"ץ דחף את המדינה להסכים לדרישותינו, ולאפשר לנו לעיין בחומרים כפי שדרשנו, וכעת אנו מכינים ערר על ההחלטה לעביר את התיק לדין משמעתי".
במסגרת הכנת הכתבה הגיע לידינו מכתב ששלח היועמ"ש מנדלבליט אל המשנה שלו אבי ליכט ובו הוא מאשר נוהל שהכין ליכט יחד עם המשטרה ומח"ש שהוא למעשה מתווה להסדרת נושא ניתוב התיקים. המסמך מתומצת ולא ניתן להבין ממנו את כל המתווה המוצע, ואולם עו"ד לוי מביעה התנגדות לעקרונות העולים ממנו.
דחיפה אינה פלילית
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2017 מצביע גם הוא על היעדר נהלים כתובים לניתוב תיקים במח"ש, אולם לטענת הדו"ח למחלקה יש "מסורת בלתי כתובה". השיקולים אשר מונה המבקר על פי דיווח של המחלקה אליו הם, למשל, ניתוב מקרים של הפעלת כוח מינורי שלא כדין, כמו דחיפה או תפיסת יד, להליך משמעתי ולא פלילי. שיקול נוסף הוא אם יש עניין לציבור. אמנם לא ברור באילו מקרים אין לציבור עניין באלימות שוטרים, אולם מתברר כי במח"ש סבורים שיש מקרים כאלה, ובהם נשלל האפיק הפלילי.
במח"ש אומרים כי שיקול נוסף שמופעל אצלם הוא אם השוטר הודה בעבירה. גם אז ינותב התיק, על פי רוב, להליך המשמעתי. על כך אומר עו"ד כהן: "איך העובדה שהוא מודה בביצוע עבירה פלילית משליכה על העניין המשמעתי? לא רק שבכך אתה יוצר תמריץ לשוטרים להודות בדברים שלא עשו כדי לחמוק מהליך פלילי, אלא שאם שוטר הודה בעבירה של שימוש בכוח שלא כדין, זו דווקא יכולה להיות עוד ראיה תומכת להליך פלילי".
יחד עם עו"ד אלעד מן מעמותת 'הצלחה' הגיש עו"ד דב גלעד־כהן למשרד המשפטים בקשות חוזרות ונשנות לקבלת הנחיות ניתוב התיקים במח"ש. בתחילה הגיבו במשרד המשפטים כי אין כלל הנחיות כאלו, אך עם הזמן פסקו להגיב לבקשות השניים. בעקבות כך הגישו שני עורכי הדין לפני כחודש עתירה לבג"ץ, בדרישה כי יאלץ את מח"ש להסדיר את נוהלי המחלקה בנושא.
עו"ד מן מסביר את המניע לעתירה: "מח"ש עוסקת יום־יום בקבלת החלטות הרות גורל לגבי שוטרים שנחקרו על ידה כחשודים. אף שהוקמה ב־1992 ועל אף ביקורת חוזרת ונשנית, לא נקבעו עד היום אמות מידה ברורות לניתוב תיקי חקירה להליכים פלילים או משמעתיים. עתרנו כדי להחיש את ההליך, ולחייב את מח"ש לכתוב נהלים ברורים. המצב כיום יוצר תחושה קשה של פגיעה בשוויון ומונע ביקורת שיפוטית. היעדר נהלים והנחיות ברורים יוצר מציאות שלפיה הכול תלוי במי מחליט ומתי, מה שיכול להביא למצב של חוסר אחידות, שרירותיות, ואפילו אפליה בין מקרה למקרה".
"צריך להבין שאנחנו לא נגד מח"ש ולא נגד המשטרה", מחדד עו"ד דב גלעד־כהן. "כשאנחנו מטפלים בתיקים מול מח"ש אנחנו זוכים לאוזן קשבת והתחושה היא שיש עם מי לעבוד. מח"ש כבר מזמן לא מחלקה קטנה שחוקרת מקרים של סטירה לעצור, אלא מחלקה יעילה וחזקה שלא מפחדת לעמוד מול ניצבים במשטרה ומפכ"לים ומטפלת בהצלחה במקרים קשים ומורכבים. דווקא בשל כך, נהלים ברורים הם חובה נצרכת".
עוד לא ברור לאיזו מסקנה תגיע המחלקה לחקירות שוטרים בנוגע לגורם לשבירת רגלו של ג'עפר פרח, אך ברור למדי שהיעדר כללים כתובים במח"ש ובמשטרה אכן פוגע באמון הציבור בגופים החשובים הללו, כמו גם בזכותם הדמוקרטית של חשודים לקבל הגנה משפטית. כאמור, שופטי בג"ץ ייכנסו בקרוב לעובי הסוגיה של הסדרת הנהלים במח"ש. אך בכל הנוגע להיעדר כללים לניתוב תיקים במשטרה, נראה כי ההסדרה לא תיערך בקרוב.
תגובות
בנוגע להיעדר נהלים והעתירה שהוגשה בנושא מגיבים במחלקה לחקירות שוטרים כי "מח"ש היא יחידה בפרקליטות המדינה המורכבת מיחידת חקירות, מודיעין ופרקליטות ומשכך פועלת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה וכן נהלי משטרה, כפי שרלבנטיים לעבודתה. נהלי העבודה במסגרתם פועלת מח"ש תכליתם בין היתר להכווין את שיקול הדעת בסוגיות שונות. בנוסף, בימים אלה, נערך תיקוף של נהלים ייחודיים למח"ש בעניין זה". בכל הנוגע להיעדר נימוק להחלטות מח"ש מגיבים במחלקה כי "המחלקה לחקירות שוטרים פועלת בדומה לשאר יחידות אכיפת החוק בכל הנוגע ליידוע אודות החלטות המתקבלות במחלקה". בנוגע לטענה כי בתיק איתן מנשה הוציאה מח"ש החלטה ללא סמכות, מגיבים המחלקה כי "בניגוד לאמור, מח"ש העבירה את התיק בהתאם לסמכותה למחלקת משמעת במשטרה והורתה על העמדה לדין משמעתי בגין שימוש בכוח שלא כדין. יובהר כי ההחלטה על העמדה לדין משמעתי בתיקי שימוש בכוח הינה בסמכות מח"ש, ולמשטרה נתונה הסמכות לקבוע את ההרכב שידון בתיק, כפי שנעשה במקרה זה". כמו כן, הרינו להבהיר כי בגרסה המודפסת של כתבה זו נפלה טעות בתגובת מח"ש אליה נכנסו משפטים שאינם כלולים בתגובה המקורית.
תגובת משטרת ישראל: "בניגוד לנטען, דו״ח מבקר המדינה לא קבע כי משטרת ישראל מנתבת תיקי שימוש בכוח שלא כדין. ההחלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים נגד שוטרים ובכלל זה מימוש החלטת מח״ש בדבר העמדה לדין של שוטר בעבירת שימוש בכח שלא כדין, מבוצעת על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה.
"כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים המקצועיים הרלוונטיים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בהחלטות משפטיות אשר לגביהן אין אפשרות לפעול לפי נוסחה קבועה ואחידה.
"נדגיש כי ניתוב תיקי שימוש בכוח שהתקבלו ממח"ש להליך שפיטה בפני דן יחיד נעשה במקרים המתאימים. כך גם נעשה בתיק הספציפי נשוא הפנייה, ולאחר בחינתו היסודית התקבלה החלטה מוסמכת ומנומקת בעניינו של הקצין והוא הועמד לדין בהליך של דן יחיד".
