חמישה פרקים כבר שודרו מתוך העונה החדשה של תוכנית "המתמחים" בקשת 12, והעולם שותק. כלומר, מה יש להגיד; בכל זאת תוכנית ערכית שמנגישה ומעבירה באופן דוקומנטרי ומעורר אמפתיה את חייהם המקצועיים והאישיים של המתמחים החדשים ברפואה וכירורגיה של ישראל.
אין צורך להסביר מדוע תוכנית המציצה אל תוך החיים האישיים של המתמחים והמטופלים מרתקת את הקהל הישראלי, ולכן היא מצליחה כל כך. יתרה מזאת, ניכר כי לתוכנית יש חשיבות רבה בקרב הציבור שמבין את מערכת הבריאות בארץ ואת קשייה, כמו גם את ההערכה הנלווית לה זוכים צוותי הרפואה בכלל והמתמחים בפרט, ובתוכה גם ההבנה האמיתית למצוקת המשמרות הארוכות והבלתי נגמרות.
כבכל עונה, בתוכנית משתתפים חמישה מתמחים בכירורגיה בליהוק מגוון ככל שניתן. דרך עולמם ניתנת לצופים הצצה אל חדרי הניתוחים, עד לרגעים המלחיצים ביותר. המגוון הישראלי האמור כולל בדרך כלל, מזרחית, אתיופי, ערבי, בת לקהילה הגאה, עולה חדש, אמא לילדים, תל אביבי מוצלח, רווקה, וכן הלאה. אך הפעם הליהוק שבר שיאים.
לעונה הרביעית של התוכנית המשודרת בימים אלה בחרה קשת 12 להעלות על נס את ד"ר קרלה ריקטה, מתמחה בשנה השישית בנוירוכירורגיה. ד"ר ריקטה היא איטלקייה לא יהודייה שקיבלה אשרת עבודה לחמש שנים על מנת לעשות פה, בארץ האבות, את ההתמחות שלה. במהלך התוכנית הצופים מלווים את הניסיונות שלה לחדש אשרה לשנה נוספת, כמו גם הדיבורים שלה על הרצון להישאר כאן גם אחרי ההתמחות ועל כמה שהיא מרגישה פה "בית".
"זה יכול להסתדר אם אני אתחתן או אתגייר", היא צוחקת עם אמא שלה בשיחת וידאו.
גם חבריה המתמחים מייעצים ומתלוצצים איתה שהיא רק צריכה לתפוס לה איזה יהודי והיא מסודרת, והיא עונה להם בעברית מצוחצחת שהם צודקים, והיא עובדת על זה. לצופים בבית היא מספרת שיש לה אפילו זוגיות פה, עם מתן, שלא הפריע לו שהיא לא בת דתו. היא אפילו מספרת שהיא חשבה איך לספר את הפרט הקטן הזה למתן, כי הקודם שהיא יצאה איתו ראה את זה "כחיסרון מאוד גדול שלי".
עכשיו, תבינו, זה לא שיש בעיה עם מישהי שאינה בת העם היהודי שבאה לעשות כאן התמחות. ההפך. זה מבורך ומוערך, ובעיקר מחמיא: מכולם בחרו האיטלקים אותנו, למרות שהעבודה והתנאים פה קשים. אבל מכאן ועד לתת למתמחה כזו במה בפריים טיים – זה כבר הרבה יותר מדי.
בחירתה של ההפקה להציג דווקא בתוכנית כזו, שמייצרת כל כך הרבה אמפתיה והערצה של הצופים בבית למתמחים המסכנים והמדהימים, אי אפשר להישאר אדישים לניסיונותיה של ד"ר ריקטה להישאר בארץ, "בבית", להשיג מספר תעודת זהות רשמי, להיות ישראלית.
אין בתי חולים מספיק טובים באיטליה?
אה, ואף מילה על כך שעונה אחר עונה התוכנית מצולמת בבתי החולים איכילוב, שיבא – תל השומר, מאיר ובלינסון שבמדינת תל אביב (או בסביבותיה), כאילו אין בצפת, בבאר שבע או אפילו בירושלים בתי חולים אחרים. רציתם גיוון, לא?
