מסע הנשיא האמריקני בארץ הקודש היה מרגש לפרקים אבל חיוור רוב הזמן. בשל מיעוט התוכן, נותר לעסוק בכיבודים ובהזדמנויות הצילום. ראש ממשלת המעבר נפגש עם נשיא בלתי אהוד, שגילו ומצבו הבריאותי (אף שהפגין ערנות וחדות) מלמדים שכנראה לא יתמודד על קדנציה נוספת. שניהם חושבים על בחירות נובמבר, בישראל ובארה"ב. לפיד זקוק לתמונות בשביל מסע הבחירות. ביידן בעיקר מחכה לנפט הסעודי בניסיון לבלום את מחירי האנרגיה ואת האינפלציה הדוהרת, עוד לפני בחירות האמצע בארצו בסתיו הקרוב. בשבילו ירושלים היא רק תחנת ביניים בדרך לג'דה. אבל המארח עשה הכול כדי למצות אותה עד תום.
קרב עיקש ניטש בין לשכות לפיד וגנץ על כל פריים ופריים. שניהם מתמודדים על ראשות הממשלה – לפיד מעמדה בכירה יותר, אבל לגנץ ערוץ עבודה ותיק מול האמריקנים, שסייעו לו לקבל בולטות משלו. במרוץ הזה, רוח השיתופיות הקבוצתית של הממשלה היוצאת התפוגגה ברוח. הממשל הדמוקרטי של ביידן מאוד לא מעוניין בשובו של נתניהו, אבל ספק אם יש לו העדפה פנימית בתוך מחנה השינוי. ועל אף העוינות, ברגע האמת, הידידות שהפגין כלפי נתניהו הייתה אותנטית יותר מרוב המחוות המתוכננות. ארבעים שנות היכרות אישית גברו על העדפתו את המחנה השני, שהוא למד להכיר את מנהיגיו רק לאחרונה.
המתח הורגש לא רק בין לפיד לנתניהו ולגנץ. ראש הממשלה הנוכחי לא גילה נדיבות גם לבנט ולהרצוג. עם כל הכבוד ל"הצהרת ירושלים", ששופצה ברגע האחרון בניסיון לצקת עוד קצת תוכן לפגישה, הצעדים המדיניים שבכל זאת קודמו בביקור תואמו כבר בימי בנט: בניית ברית הגנה אווירית אזורית בחסות אמריקנית, ההתעקשות על הותרת משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור, וגיבוש אסטרטגיה לתקופת הביניים שבה האיראנים לא חותמים על הסכם אבל מתקדמים בהעשרה. למרות זאת, ראש הממשלה החליפי נעדר מהפגישה המורחבת בין ביידן ללפיד; כנראה העדיף לא להיתפס כנדחף, אחרי התמונות הלא מחמיאות מהשטיח האדום.
הניסיון לדחוק את הרצוג מפתיחת המכבייה והחלטת לפיד לבטל את נאומו שם אם לא ינאם לפני הנשיא היו גול עצמי – ויתור על עוד הזדמנות לנאום בשידור חי בנוכחות נשיא ארה"ב. ולמרות החריקות, אפשר להבין את הסתערותם של לפיד וצוותו על כל פוטו־אופ. לפיד אוסף בשקדנות כל פירור של הילה מדינית. הוא ביקר אצל נשיא צרפת בפריז, אירח את קנצלר אוסטריה בירושלים, שוחח בטלפון עם מנהיגי האמירויות, טורקיה, מצרים, ירדן ויוון, וגם עם אבו־מאזן. בינתיים זה עובד. שבועיים בתפקיד הביאו את לפיד לשבור שיא אישי בסקרים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. הפער בינו לנתניהו עמד השבוע בחלק מהסקרים על 5 אחוזים בלבד. מה שאין לו בשום סקר עד כה היא קואליציה.
לבני גנץ יש היסטוריה של דילול עצמי לטובת מיזוגים. ההסכם שחתם עם גדעון סער נדיב מאוד, ודאי בהתחשב בסכנת אחוז החסימה שנשקפה לתקווה חדשה, אבל גנץ היה להוט לחתום כמה שיותר מהר כדי לקבע מרוץ תלת־ראשי משלב מוקדם של המערכה. האיחוד עם סער מעניק לו את הנתון הדו־ספרתי הדרוש. הוא יסכים לדילול נוסף, על חשבונו, כדי לצרף גם את גדי איזנקוט עם עוד שניים־שלושה נציגים מטעמו בעשרים המקומות הראשונים.
ההסכמות העקרוניות בין גנץ לסער הושגו כבר ביום שישי שעבר, בפגישה בקריה. הם הזמינו אוכל בוכרי ולחצו ידיים. אחר כך איזנקוט קיבל שיחת עדכון אישית מגנץ. במוצאי שבת התיישבו הצוותים למרתון לילי כדי לנסח את הסכמות התוכן. החיבורים הבאים צפויים להתעכב: בשמאל, העבודה ומרצ צריכות להשלים את הבחירות הפנימיות לפני שייאלצו להתמודד עם הלחץ המחנאי להתאחד כדי למנוע אובדן קולות בשמאל.
גם במרכז־ימין הכוכבים לא יסתדרו בקלות: סער מילט את תקווה חדשה מאימת אחוז החסימה, אבל כעת הוא וגנץ לא ממהרים לחתום עם מתן כהנא, כדי להשאיר מרווח עד להחלטה של איזנקוט, המתלבט אם להצטרף למערכה ובאיזו מפלגה. כהנא עצמו לא סוגר הסכם עם יועז הנדל, כדי לא לסגור לעצמו את הדלת עם גנץ וסער, והנדל לא חותם עם איילת שקד כדי לא למנוע מעצמו את שיתוף הפעולה האפשרי עם כהנא.
כהנא מכחיש את שמועת המגעים עם ליברמן ושולל ריצה גם ביש עתיד. החלופות שלו נעות בין חבירה במקום בינוני לסער־גנץ, הצטרפות לרשימה משותפת עם הנדל והאוזר, וכמובן הישארות בימינה. בסקרים ימינה רחוקה מלעבור את אחוז החסימה. שקד מבינה שהמצב הזה יישאר לפחות עד שימינה תגבש את זהותה מבחינת הרכב הרשימה ומעמדה בין הגושים. ברגע שיגיעו מסקנותיהם של מחקרי העומק שהזמינה, בתחילת השבוע הבא, שקד תנסה לבצע מהלך שייצב את המפלגה.
שקד, כהנא, הנדל ואולי גם מפלגת הבית היהודי, שצפוי להוביל ראש עיריית גבעת שמואל יוסי ברודני ומחזיקה גם באות ב' המיתולוגית, מתחרים כולם על פלח מצביעים שספק אם אפשר להישען עליו כדי לעבור את אחוז החסימה, אבל בכוחו להכריע את הבחירות. הרבה שמות יש לקבוצה הזאת: ימין רך, ממלכתי, מתון, ליברלי, לייטי, לא ביביסטי. אבל המצביעים מעטים. הטווח נע בין הגרעין הקשה של הימין החדש במועד א' – שלושה מנדטים – ועד שבעת המנדטים של ימינה ממועד ד'. רובם חובשי כיפות סרוגות, "דתיי רצף" שהם גם "ימני רצף". אלה המנדטים היחידים שעשויים אולי לנוע בין הגושים המבוצרים אחרי ארבע מערכות בחירות: מצביעי ימין שאינו רק־ביבי, אבל גם לא רק־לא־ביבי.
מאורעות השנה האחרונה כיווצו את המתלבטים ויאלצו אותם לבחור בין מחנה נתניהו והחרדים ובין מחנה השינוי. הפיצול מתגלם בנבחרי הציבור הזה, בין כהנא, שעמדתו הרל"ביסטית רק התחזקה בשנה האחרונה, ובין שקד, שאומנם מעדיפה ממשלה לאומית רחבה, אבל לרגע לא שללה ממשלת ימין צרה בראשות נתניהו. איחוד כל גוני הרצף הזה עשוי להספיק, על הנייר, כדי לעבור את אחוז החסימה, אבל עלול להיות לו אפקט הפוך: כהנא והנדל יבריחו את המצביעים שמעדיפים את נתניהו, שקד וברודני ירחיקו את הרל"ביסטים. השלם יהיה קטן מסך חלקיו, הקטנים ממילא.
ולמי שהתגעגע, גם במפלגת הציונות הדתית על פלגיה לא רגוע. איתמר בן־גביר לא תובע את המקום הראשון, אבל דורש ריצ'רץ' ברשימה. בצלאל סמוטריץ' מסרב לנהל איתו משא ומתן, בשלב הזה, ומציע שנציגי עוצמה יתמודדו בבחירות המקדימות שעורכת מפלגתו. ביום רביעי בלילה הגיע בן־גביר לבית הרב דרוקמן במרכז־שפירא. "לא שכחתי את מועד ג'", אמר לרב. אז, שעתיים לפני סגירת הרשימות אישר הרב דרוקמן לרב רפי פרץ להפר את ההסכם עם עוצמה יהודית ולרוץ עם סמוטריץ' ובנט, בלי בן־גביר. הנימוק לבגידה הפוליטית ההיא נמצא באמצעות סוגיית "שניים שהיו מהלכין בדרך", ולאחד מהם מים בכמות שיכולה להספיק עבור אדם אחד בלבד. ההכרעה של הרב דרוקמן הייתה שעדיף שפרץ יציל את עתידו הפוליטי, מאשר שיתרסק יחד עם בן־גביר תחת אחוז החסימה.
"בקבוק המים הזה היה גם שלי", אמר בן־גביר לרב, וסיפר לו שבחדרו תלויה תמונתו כשהוא פוסע לבדו במסדרון, בדרכו מחדרו של הרב פרץ להגיש את הרשימות. "זו תמונה שצרובה אצלי בתודעה. הפעם לא נגיע לרגע האחרון", הוסיף. הרב הקשיב וחייך. סמוטריץ' ביקר באותו חדר ערב קודם לכן, אחרי ששמע על כינוס רבנים שנועד לזרז את אחדות המפלגות, וניסה לשפר עמדות. הוא מבקש לדחות את חתימת ההסכם עם עוצמה עד אחרי הבחירות המקדימות במפלגתו, בהנחה שאחרי שתעוצב הרשימה יתגבר כוח המיקוח שלו: גם עמלם של המתמודדים וגם המתפקדים הרבים שישתתפו בהצבעה הדיגיטלית יעמדו לו במשא ומתן.
שלושה שבועות יבדילו בין תום הפריימריז ובין המועד האחרון להגשת הרשימות. מבחינת סמוטריץ' זה די והותר. אבל בן־גביר לא שוכח, ומעוניין לסגור עוד קודם. עתידות: בקרוב נשמע תדרוכים על "משא ומתן מתקדם בין עוצמה יהודית לנעם". דרושים נס והרבה בקבוקי מים כדי שזה ייסגר לפני הרגע האחרון.
