בֶּנִי,
סְלִיחָה,
הַנּוֹשֵׂא קְצָת מַרְדִּים,
מָה דַּעְתְּךָ עַל הַוְּעָדִים?
גִּדְעוֹן גִּדְעוֹנִי,
אֲנִי נִיסְנְקוֹרְנִי.
אַשְׁבִּית וְאֶשְׁדֹּד
וְאֶפְקֹק אֶת אַשְׁדּוֹד.
אֲבָל בֶּנִי,
אָחִי, גֶּנֶרָל,
אֲנִי, כַּלְכָּלִית, לִיבֵּרָל.
סַעַר,
אַל צַעַר.
יֵשׁ פַּעַר? אָז פַּעַר.
מִינוּס עַל פְּלוּס – וְיִהְיֶה מְנֻטְרָל.
בֶּנִי,
יַקִּיר לִי,
תַּגִּיד לִי בְּסוֹד:
מָה דַּעְתְּךָ עַל הַפֶּנְסִיּוֹת?
גִּיד,
כְּבָר אַגִּיד,
יַעַן אֵין לְכַסּוֹת:
כְּשֶׁהֵן מֻפְקָעוֹת
הֵן צְרִיכוֹת לִגְדֹּל עוֹד.
בֶּנִי,
חוֹשְׁבֵנִי
שֶׁיֵּשׁ לְהַפְחִית.
גִּיד,
נוֹסִיף וְנַפְחִית
וְנִהְיֶה קוֹל אָחִיד.
בֶּנִי,
רַבֵּנוּ, רַבֵּנִי,
מָה עִם רֵפוֹרְמַת מִשְׁפָּט?
קְצָת תִּקּוּן הַמְּעֻוָּת? אַתָּה בְּעַד?
גִּיד,
זֶה קָשֶׁה,
לֹא נוֹגְעִים, זוֹ קְלִפַּת
קִיּוּמֵנוּ כִּמְעַט, זֶהוּ גִּיד הַנָּשֶׁה!
בֵּן,
אָז אִם כֵּן
גַּם תִּקּוּן גַּם עַוְלוֹת?
גִּיד,
מָה נַפְסִיד
אִם נִהְיֶה כֵּן־וְלֹא?
בֶּנִי,
בְּנִיָּה
הִיא עִנְיָן אָבוּד?
מָה דַּעְתְּךָ עַל הַהִתְיַשְּׁבוּת?
גִּידוּשׁ,
אֶת יוֹ"שׁ, כָּל הַיֵּ"שׁ,
יֵשׁ בְּלִי בּוּשָׁה לְיַבֵּשׁ.
בֶּנִי,
בֶּאֱמֶת,
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק
כָּכָה אַתָּה וַאֲנִי חֵיק אֶל חֵיק?
גִּידִי,
תַּגִּיד לִי,
אַתָּה צוֹחֵק?
הַכֹּל יִתָּכֵן – רַק שֶׁלֹּא נִמָּחֵק.
