וכאילו לא היה די בסוף שבוע שלם של דיוני סרק בלחיצת היד שלא היתה בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לזמרת יובל דיין, הקדיש אמש (א') אמנון לוי שמונה דקות תמימות בתוכניתו לאירוע הדרמטי. כאילו אין במדינת ישראל די נושאים חדשותיים לדון בהם, התכנסו המגיש הוותיק לוי והפרובוקטור הותיק עו"ד דב הלברטל לדיון מעמיק בהחלטתה של דיין שלא ללחוץ את ידו של המנהיג החזק בעולם. דיין, כזכור, כבר הסבירה את ההחלטה, לפעול על פי צו מצפונה, ואף הסבירה כי התריעה מראש בפני המארגנים כי היא אינה לוחצת את ידם של גברים. אולם, למרות שהתמונה כבר התבהרה, היה דחוף להלברטל, הידוע בפרובוקציות שלו מזה שנים, לבקש מיוזמתו (כך העיד לוי) להגיע לתכנית על מנת להתגולל על דיין הצעירה.
וכך יושבים השניים, לוי האתאיסט והלברטל החרדי לכאורה, מכרים ותיקים משכבר הימים, ומעצימים את הדרמה סביב אירוע הושטת היד. "כאזרח זו טראומה נפשית לראות את היד המושטת באוויר שלא קיבלה מענה. זאת הלבנת פנים של נשיא ארצות הברית. זאת הלבנת פנים של היהדות", אמר הלברטל, ולוי לא חשב אפילו לרגע לתהות האם להלברטל אכן נגרמה טראומה שכזו מצפייה בתמונות? באמת? עד כדי כך קשה החוויה עבורו? במקום זאת לוי המשיך והרים להלברטל להנחתה, וזה ניצל את הבמה על מנת לקרוא לדיין להפסיק לשיר ולהופיע, למעשה לגדוע את הקריירה, עד שהיא לא תיסע לאמריקה, תכרע ברך ותתנצל בפני הנשיא, לא פחות. "זה לא אני לוקח את זה קשה. כל האומה היהודית צריכה לקחת את זה קשה", עלה הלברטל על גדותיו.
לא נמשיך ונפרט כאן את השיח ההזוי שהתפתח בין השניים, אבל הרמה לא עלתה בהרבה גם בדקות הארוכות שבאו אחר כך. כאילו בעייתם הגדולה של מדינת ישראל והעם היהודי היא יובל דיין המסכנה. כל הצרות נפתרו, ביקורו של ביידן היה הצלחה מסחררת בכל הסוגיות, הפלסטינית והאיראנית, ורק דבר אחד העיב על הביקור המדהים – לחיצת היד שלא היתה. דומה שהדיון התקשורתי הנרחב סביב יובל דיין הוא לא סתם עוד אייטם פח. הוא עדות עגומה על מצבה העגום של התקשורת, שהפכה מכלב השמירה של הדמוקרטיה לתעשיית הבל אינסופית.
