בזמן שמערכת הבחירות מתקדמת, סביב שולחן הממשלה נשארו חברים מספר שרים, על אף שהודיעו שלא יכהנו בכנסת הבאה.
מדובר במשכורת של אלפי שקלים בחודש. בנוסף ללשכה, רכבים, עוזרים ויועצים על אף שמדובר בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר והפעילות הממשלתית בעצימות נמוכה כשלא ניתן להעביר שום מהלכים ורפורמות.
בין היתר מדובר על השר לשיתוף פעולה איזורי עיסוואי פריג', השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ורה"מ החליפי נפתלי בנט. יהיה הגון אם יחליטו הבכירים בתפקידם להתפטר ממשרדי הממשלה בראשותם שגם ככה ידיהם כבולות מלנהל את משרדיהם, ולוותר על כספי הציבור בתקופה זו.
לכל שר משולם שכר יסוד של 47,265 שקלים לחודש, רובם מגיעים למעל 50 אלף. בין היתר לשר ישולם סכום של 1330 שקלים בחודש לכיסוי הוצאות כלכלה. כמו כן, בין ההטבות המגיעות לשרים בעת כהונתם, מנוי על שני עיתונים יומיים במימון אוצר המדינה, מימון נסיעה בכבישי אגרה, שכר דירה ללשכה נוספת ועוד.
בנוסף, שר וסגן שר זכאים לחופשה של 26 ימי עבודה בשנה. במידה ופרשו מכהונתם, תשולם להם תמורת חופשתם הצבורה כפדיון חופשה. זאת אומרת, גם אם שר יפרוש כעת הוא יקבל שכר בבירור לעוד שבועיים ימים.
מלבד הכספים והמשכורות לשרים שלא יכולים לעשות כמעט דבר בעת ממשלה חלופית, יכול להיות מצב בו השרים שיכולים לכהן גם לאחר הבחירות לכנסת, יישארו בתפקידם בעוד סיעות הבית שלהם יישארו מתחת לאחוז החסימה, כמו מרצ במקרה של זנדברג ופריג' וימינה במקרה של בנט.
בנוסף, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה ישנו חשש כי בממשלת מעבר ייעשו השרים מעשים שנועדו לקדם את האינטרסים האישיים/פוליטיים של ה"נציגים", קרי מקבלי ההחלטות, ולא של הציבור. למשל, לפני בחירות עלולים לעשות שימוש במעשים שנועדו לקדם את מפלגות השלטון בבחירות. גם לאחר הבחירות, ממשלה שאיבדה את השלטון עלולה לנסות לעשות "מחטפים" של הרגע האחרון בכדי "להשאיר חותם" על ההיסטוריה או להשאיר "חותם" בקרב פקידי המנהל הציבורי.
