האם צה"ל מסוגל לגייס את כלל בני ה-18 בישראל? בחודש יוני 2020 הכריז שר הביטחון בני גנץ על מודל הגיוס החדש שהוא מבקש לקבוע בחקיקה, והגדיר אותו כ"משימה לאומית". המודל שהציג גנץ קובע כי כלל בני ה-18 בישראל יתגייסו לשירות בצה"ל או בשירות הלאומי-אזרחי. בשיחה עם כתבים צבאיים גנץ הסביר אז כי הוא שואף לתקן את המצב הנוכחי, שבו הגיוס לצה"ל מדלג על כ-50 אחוזים מהאוכלוסייה, ולהביא לכך שכל המגזרים ישאו בנטל שירות החובה. "הם יכולים להיקלט בצבא, במשטרה, במד"א, בזק"א ובכל שירות ציבורי" אמר, והבהיר כי לדעתו בעיית הגיוס צריכה להטריד את כלל אזרחי ישראל, "אבל היא לא באמת מטרידה".
הבוקר (ב') מתפרסם בישראל היום נתון מדאיג, לפיו בשנת 2021 חלה עלייה דרמטית במספר הצעירים המשתמטים מצה"ל ולא מגיעים ליום הגיוס שלהם. על פי הפרסום, בשנת 2021 השתמטו מצה"ל 3,100 מיועדים לשירות שעברו הליך מיון והיו מוכנים להתחייל, בעוד ששנה קודם לכן עמד המספר על כ־2,500. אין ספק כי מדובר במספר חסר תקדים, מעבר לעלייה של 600 מועמדים לגיוס המשתמטים, יש כאן בעיה שהיא בעיקר סיפור התופעה. על פי הפרסום, אחת הסיבות המרכזיות לאי הגעתם של הצעירים לגיוס מגיפת הקורונה.
ברור כי הקורונה העמידה את הצבא בשורה של אתגרים, חלקם חיוביים, אגב. כך למשל פיזור המתגייסים בלשכות הגיוס בגלל הגבלת התכנסויות, הביאה דווקא לתופעה חיובית של פחות נשירה והגעה של מתגייסים לבתי הכלא ביום הגיוס, תופעה שהייתה קיימת בשל תשומת הלב שהם קיבלו באותו היום. הבעיה מתחילה במקום שבו לצה"ל אין שליטה, לפני הגעת המלשב"ים לבקו"ם. השנתיים האחרונות מידרו את הצבא מהשטח האזרחי, שם נעשו לא מעט פעולות לעידוד גיוס, אם תוסיפו לזה את הבידוד חברתי שנוצר בתקופת הקורונה תחת הסגרים, לצד הרשתות החברתיות האלימות – כך בדיוק מקבלים עליהה בנתוני ההשתמטות.
באכ"א לא ישארו אדישים לנתונים הללו ויבצעו חריש עמוק. הצבא יכול להסתדר בלי קבוצת הצעירים הללו, שהסיכוי שלהם להגיע לתפקידי לחימה ליבתיים הוא קטן, אבל מההיכרות שלי עם המערכת, צה"ל לא יוותר אלא יילחם עליהם, יבדוק מדוע הנשירה הזו נוצרה ויימצא את הפתרונות. הצבא יודע כבר יותר משנה שהאתגר הנפשי של הצעירים רק יילך ויעלה. הנתונים שפורסמו לאחרונה על עלייה חדה במצוקות נפשיות בצה"ל מוכרים לדרגים הגבוהים והנתונים עוד יעמיקו. בכל מה שקשור לבריאות הנפש אין תרופת קסם, אבל יש מערכת נחושה שתילחם על הצעירים.
הניסיון לקשור את הסיפור לנושאים בוערים אחרים כמו מוטיבציה, אמון הציבור בצה"ל, תנאי שירות ושכר של חיילי החובה, הוא מבט לא נכון על המצב. יש נשירה שקשורה גם לנושאים האלה, אבל שורשי התופעה הרחבה נעוצים בנושאים שבהם עסקנו למעלה. צה"ל חייב לקחת בחשבון שהעתיד יגביר את האתגרים וצריך להכין מענה לצעירים הללו, בין אם זה כולל ליווי מוקדם, עוד מבתי ספר, וליווי צמוד לאורך השירות. הסיפור לא מתחיל ונגמר במספרים, הוא הרבה יותר עמוק ורחב ודורש מענה ותשומת לב.
